הוראה היא העברת דעת ללומדים. כל מעשה חינוכי מחייב התייחסות ליחס המורכב בין התוכן הנלמד לבין אוכלוסיית הלומדים אותו. הוראת היסטוריה לסטודנטים באוניברסיטה שבחרו בתחום דעת זה בגלל נטיותיהם האישיות שונה מהוראת היסטוריה בבתי הספר התיכוניים המיועדת לתלמידים בעלי מגוון של תחומי עניין. איך ניתן בכל זאת לנסות ולעורר עניין בלימודי היסטוריה גם אצל חובבי המתמטיקה או הספרות? אילו צרכים אנושיים יכולה ההיסטוריה לשרת וכיצד היא יכולה למצוא מסילות ללבם של בני נוער בראשיתה של המאה ה- 21? מהן המשמעויות העולות מהמפגש בין תלמידים מתבגרים לבין היסטוריה?

אחת המשימות העיקריות הניצבות בפני המתבגרים היא פיתוח זהות. המתבגרים יוצאים מתוך העולם הצר של הילדות ונפתחים בפניהם אופקים חדשים. הם מרחיבים את מעגל ההזדהויות החברתי שלהם, מתחום המשפחה והקהילה המצומצמת אל מעגלים חברתיים רחבים יותר, כמו המעגל הלאומי והמעגל הכלל-אנושי. בעולם חדש זה עליהם לעצב את תפיסותיהם. ההיסטוריה מאפשרת לבני הנוער המעצבים את זהותם ליצור זיקה עם מעגלים חברתיים רחבים מהם. ההיסטוריה נותנת בידי התלמידים הזדמנות לצאת מתוך עולמם המוכר למסעות קצרים וארוכים בזמן, ולהכיר דרכי חשיבה וערכים שונים משל עצמם. ההיסטוריה עוסקת בדילמות אנושיות. היא בוחנת את התנהגות האדם בפועל, לא רק על סמך אוטופיות מופשטות, אלא גם בשלל מורכבותה של ההתנהגות האנושית.

תחילת גיל ההתבגרות מביאה את האדם להטיל ספק באמונות ובערכים שקיבל אותם בילדותו. הוא דורש לקבל מוסכמות מתוך הבנה עצמית ועמדה ביקורתית שתשכנע אותו בנכונותם. הוראה למתבגרים אינה יכולה אפוא להתקיים בסגנון הטפה מלמעלה. עליה להתנהל תוך דו-שיח עם המתבגרים בגובה העיניים וכיבוד עצמאותם המחשבתית. דרך ההטפה תוביל רק לתוצאות הפוכות של ניכור והתנגדות. מתבגרים מרבים לעסוק בשאלות של משמעות. מהי המשמעות של מעשינו ושל כלל חיינו אם בסופו של דבר מחכה לנו הסוף? היש משמעות לכל זה? דור בא ודור הולך. ההיסטוריה מבחינה זו היא עיסוק אופטימי. מעשי האדם חשובים ואנו מצווים להנציחם ולשמרם בזיכרון.ככל שתחום העיסוק ההיסטורי יהיה רחב יותר ויעסוק בכלל ביטויי החיים החברתיים והתרבותיים יהיה בכך משום ביטוי יחס של כבוד לאדם.

ההתפתחות המנטלית של המתבגרים מביאה אותם למחשבות רבות על אפשרויות שלא נוסו והם מגלים סקרנות לעולמות שלא הכירו. הם שואפים להכיר את החיים על ביטוייהם האנושיים השונים. המתבגר נוהג על פי האמירה: 'שום דבר אנושי אינו זר לי'. הוא שואל את עצמו מהי המשמעות של הולדתו בנסיבות מסוימות של מקום וסביבה. הוא מתלבט בשאלת יכולת הבחירה של האדם את חייו, ושואף לחוות התנסויות אנושיות מגוונות. הפנייה האוניברסאלית החוצה לעולם הרחב אינה סותרת את כמיהתם של בני הנוער לזהות פרטיקולרית יציבה וברורה. מצד אחד הם שואפים לרבגוניות שמציע המבט האוניברסלי, מצד שני הם זקוקים לנאמנות לקבוצה פרטיקולרית המחזקת את זהותם האישית. אם נתרגם דברים אלה להוראת היסטוריה משמעותם ברורה. רק הדרך של שילוב ההיסטוריה הלאומית וההיסטוריה הכללית משרתת את צורכיהם הנפשיים של המתבגרים, את חיפושיהם אחר זהות מצד אחד ואחר התנסויות רבגוניות מצד שני. מערכת החינוך צריכה להקצות פרקים נכבדים מתכנית הלימודים ללימוד ההיסטוריה הכללית הן כמטרה בפני עצמה והן כאמצעי להבנת ההיסטוריה היהודית. ההיסטוריה היהודית מעצם טבעה מחייבת התייחסות רחבה לנושאים בהיסטוריה כללית משום שהיהודים פעלו, השפיעו והושפעו מהחברות בהם התקיימו. מבחינה זו ההיסטוריה היהודית היא אוניברסאלית מטבעה.

השילוב בין ההיסטוריה הלאומית והכללית לא רק שאינו מחליש את החינוך הלאומי של בני הנוער אלא אף מחזק אותו. תרבות הפנאי של בני הנוער של ימינו והרגלי הצריכה התרבותית שלהם מושפעים במידה רבה מהנעשה בעולם. העמדת חומות גבוהות בין הלאומי לכללי מנוגדת לנטיותיהם הטבעיות של התלמידים. דווקא הדגשת חשיבותה של התרבות הלאומית בהקשר הכללי תוך שבירת המחיצות ביניהם מסייעת לתהליך עיצובה של זהות בטוחה בעצמה וגאה בהישגיה.

הוראת היסטוריה צריכה למשוך את לב הנוער באמצעות עיסוק בסוגיות הרלבנטיות לעולמם. כדי לקרב את ההיסטוריה לתלמידים חשוב לראות בה יותר מאשר אוסף של עובדות המסודרות על-פי סדר התרחשותן. היסטוריה איננה 'חידון טריוויה'. מטרתה של ההיסטוריה היא להעלות הסברים לסיבות התרחשותם של תהליכים היסטוריים ולצייר מגמות ארוכות טווח. היא נועדה להביא את התלמידים להבנת אירועים ותהליכים היסטוריים בפרספקטיבה רחבה. לימוד היסטוריה המתרכז רק בעובדות, כפי שנעשה הדבר לעתים קרובות מדי במערכת החינוך, הוא זה שמוביל רבים מהתלמידים לראות במקצוע ההיסטוריה מקצוע משעמם הדורש רק יכולת זיכרון טובה. כל מי שמקצוע ההיסטוריה יקר לליבו ושואף להעלות את מעמדו בבית הספר צריך לעודד את המגמה שמטרתה להדגיש את התהליכים ארוכי הטווח בהוראת היסטוריה ואת הבנת אירועי העבר ולא רק שינונם.

לחלקים נוספים של המאמר:
על הוראת היסטוריה בתיכון: אתגר הדיאלוג- הוראת היסטוריה כסיפור של התקשרות
על הוראת היסטוריה בתיכון: על הפער הבלתי נסבל שבין התאוריה לפרקטיקה
על הוראת היסטוריה בתיכון: לחזור ללמד היסטוריה, לחזור לספר סיפור
על הוראת היסטוריה בתיכון: על הוראת היסטוריה
על הוראת היסטוריה בתיכון: קודם יש לצוד את הדוב
על הוראת היסטוריה בתיכון: הוראת היסטוריה למתבגרים (פריט זה)
על הוראת היסטוריה בתיכון: לא הכל צריך להיות רלוונטי
על הוראת היסטוריה בתיכון: זיכרון קולקטיבי מול ריבוי קולות
על הוראת היסטוריה בתיכון: מעט על מכשלות הרלטביזם
על הוראת היסטוריה בתיכון: בין מחקר היסטורי לזכרון קיבוצי: הוראת ההיסטוריה והמאבק על הפרטת התודעה הישראלית
על הוראת היסטוריה בתיכון: בשבי הדיכוטומיות