אנו למדים, כי המונח ציונות והשימוש המודע בו מבטאים מפנה במדיניות היהודית-הפנימית. מורת רוחם של הצעירים בתנועה הלאומית-היהודית שבאוסטריה ובגרמניה מתחילה לתת בו את אותותיה. צעירים אלה גדלו באווירה של מלחמת הלאומים באימפריה האוסטרית-ההונגארית, או באווירה של הלאומיות הגרמנית בהיאבקותה עם הזרמים היריבים של הקאתוליציזם והסוציאליזם. הם מבקשים להוציא את בעית היהודים וההתיישבות בארץ מן המיצר של דיונים סגורים בחוגים מצומצמים, למרחבה של המדיניות הכללית. אין כאן לעת עתה אלא התחלות ראשונות – אך הן ניכרות על כל צעד ושעל.
ביולי 1891 פונה האגודה הווינאית, "אדמת ישורון" במכתב, הכתוב בידי נתן בירנבוים והחתום על ידו (כעורך הזלבסט-אמאנציפאציטון) וע"י ד"ר שנירר (כיו"ר האגודה), אל ד'אביגדור, נשיא איגוד חו"צ באנגליה, והודיע לו על הצעת "העורך-דין רוזנברג בניו-יורק", שלפיה "צריך להתקיים בחודש הבא... בפאריז דיון פרטי של מנהיגי המפלגות הציוניות של כל הארצות לשם הקמתו והגשמתו של ארגון אחיד לתנועתנו". הוא מציע, ש"הציונים האנגליים" יקבעו את המועד המדוייק לפגישה זו34. בירנבוים מוסר על התכנית גם לאחרים, ובראש וראשונה לעורך-דין מאכס איזידור בודנהיימר בקלן, יהודי צעיר שחונך ברוח ההתבוללות, אך פירסם זה עתה חוברת ציונית בשם "יהודי רוסיה – לאן?". "אוכל גם להודיעך" – כותב אליו בירנבוים ב- 20 באוגוסט 1891 – "שמצד האנגלים קיימת תכנית לערוך דיון פרטי של באי כוח ציוני כל הארצות לשם הקמת אירגון משותף"35. בודנהיימר קיבל את הידיעה בהתלהבות. עוד לפני שהעביר אותה (ב- 21 בספטמבר 1891) לידי ליאו מוצקין36, הרחיב את הרעיון ועשה אותו לסיסמה, דוגמת סיסמתם הידועה של הסוציאליסטים: "ציוני כל הארצות – התאחדו"!37. (זוהי הכותרת המפוצצת שהוא נתן לרצנסיה עצמית על חוברתו הנ"ל, שהופיעה ב- 4 בספטמבר 1891 בכה"ע "מנורה" בהאמבורג).
בקשר לשאיפות אלה מוצאים אנו עתה שימושים ראשונים של המונח "ציוניסט" (וציוניסטיש) גם באנגלית וגם בעברית. בהצעתו להקמת איגוד בשם Central Zion Federation בפאריז, (כנראה בספטמבר 1891), מציין אדם רוזנברג כתפקידי (dutie) הפדראציה: א) "Furthering Zionistic Propaganda"; ב) השתתפות ביצירתו והנהלתו של בנק חקלאי 38in favour of Zionistic business societies. ובכרוז מט' שבט תרנ"ב (7 בפברואר 1892) למען ייסוד "מפלגה ציונית" בווינה כמרכז לתנועה כולה, הודפסה פעמים אחדות המלה "ציוני(ת)" כתרגום למלה הגרמנית Zionistisch 39 .היות ועל הכרוז חתום – יחד עם ברינבוים, מ. שנירר, שלמה באוארט – גם ראובן בריינין, שישב אז בווינה, אפשר להניח, כי התרגום העברי והשימוש הראשון, עד כמה שידוע לנו, במונח "ציוני" במשמעותו החדשה – של בריינין הוא.
לחלקים נוספים של המאמר:
מחיבת ציון אל הציונות: א
מחיבת ציון אל הציונות: ב
מחיבת ציון אל הציונות: ג
מחיבת ציון אל הציונות: ד
מחיבת ציון אל הציונות: ה (פריט זה)
מחיבת ציון אל הציונות: ו
מחיבת ציון אל הציונות: ז
מחיבת ציון אל הציונות: ח
מחיבת ציון אל הציונות: ט
מחיבת ציון אל הציונות: י
מחיבת ציון אל הציונות: יא
הערות שוליים:
33. Der Neue Curs (ז"א, שנה ד', גל' 21, עמ' 3-1). ביטוי זה היה, כידוע, השם המקובל למיפנה במדיניות הגרמנית תחת שלטון קיסר וילהלם השני אחרי פיטוריו של ביסמארק. ראוי לציין בדוגמה זו, כיצד סיסמאות ומלות-כנף מן הסביבה חדרו לתנועה הציונית. כן ראוי לציין את הביטוי Zionistische Partei, שמאז נעשה יותר ויותר שגור בפי בירנבוים וכמה מחבריו.
34. על הועידה בפאריס ר' ישראל קלויזנר: אדם רוזנברג. תדפיס מ"הנשכחים" תל-אביב [תשי"ט], ושנתון הרצל, ניו-יורק 1958, עמ' 232 ואילך. מעניין מבחינתנו, שב-22 ביולי 1891 הסכימה das auswartige Comite (foreign Committee) der englischen Gesellschaft Chovevei Zion לכינוס "einer privaten Besprechung der Zionsfreunde". אדם רוזנברג כותב אל ד"ר ש. א. הירש, מזכירו של איגוד חו"צ באנגליה, ב-30 באוגוסט 1891:Friday last I saw Grand Rabbin Zadok Kahn; before I was half through explaining to him my mission in brief, he struck the nail on the London, Russian חו"צ head by remarking, that an internal conference of the leaders of all etc. etc. on the one hand, Baron Rotschild and his representatives on the other) should be convened, the soonest the possible". לעומת זאת השתמש בירנבוים בפנייתו אל חו"צ באנגליה בביטויים: "eine private Besprechung der Fuhrer der zionistischen Parteien aller Lander" "die englischen Zionisten". התעודות שציטטתי כאן שמורות בארכיון איגוד חו"צ באנגליה שבארכיון הציוני המרכזי (A2).
35. Eine private Besprechung der Vertreter der Zionisten aller Lander in Paris berufs Erzielung einer gemeinsamen Organisation. (ארכיון בודנהיימר שבארכיון הציוני המרכזי, A15).
36. ארכיון ליאו מוצקין שבארכיון הציוני המרכזי (A 126).
37. Zionisten aller Lander, vereinigt Euch!. טופס של גליון זה שמור בארכיון בודנהיימר; צילום השער א' מ. י. בודנהיימר: דרכי לציון, זכרונות יהודי גרמני. ירושלים תשי"ג, עמ' 49.
38. ארכיון חו"צ באנגליה, בארכיון הציוני המרכזי.
39. הארכיון הציוני המרכזי , ואוסף דברי דפוס. הנוסח העברי פורסם בראשונה על-ידי אלתר דרויאנוב ב"הארץ" מ-16 באפריל 1937, אחר-כך (עם כמה אי-דיוקים ושיבושים) על-ידי ג. קרסל ב"שיבת ציון", ד', עמ' 99-96. המלה "ציוני" (בצירופים "תנועה ציונית", "מפלגה ציונית") נדפסת בכרוז ארבע פעמים. אך בו-בזמן מתורגם עוד לעתים קרובות המונח הגרמני "ציוניסטן" במונח "חובבי ציון". המלה "ציוניסמוס", הנזכרת פעם אחת בנוסח הגרמני, לא תורגמה לעברית. הנוסח הגרמני ein einziges nichthebraisches Blatt… welches klar und unumwunden die Assimilation bakampft und den Zionismus predigt, מתורגם לעברית במלים אלה: "מכתב-העת היהודי בשפה לועזית הלוחם בגבורה עם ההתבוללות ודורש ציון". – על אודות התכניות לארגון התנועה ר' מכתביו של בירנבוים אל אוסישקין, מוצקין וכו' בארכיון הציוני. במכתבו אל מוצקין מ-6 בנובמבר 1891 (ארכיון מוצקין) מדבר בירנבוים על: "Organisation der nationalpolitischen in Gegensatz zu der geschaftsmassign, wie sie bisher bestand". כאן נשמע כבר רמז לניגוד בין ציונות מדינית לבין ציונות מעשית, שהעסיק את הרוחות בתקופת הרצל ואחריה ועתיד היה לגרום למתן משמעות מיוחדת למלה ציונות. ר' על כך בפרק האחרון של מאמר זה.