יליד ישראל, 1922.

התחנך בבית-הספר החקלאי "כדורי". שירת בשורות הפלמ"ח במשך שבע שנות קיומו, ובמסגרתו שימש במלחמת העצמאות מפקד חטיבת "הראל" וראש מטה חזית הדרום.

לאחר הקמת צה"ל שימש ראש אגף ההדרכה. ב-1956 נתמנה לאלוף פיקוד הצפון, ואחר-כך לראש אגף מטה ולסגן הרמטכ"ל. בין השנים 1964-1968 כיהן כרמטכ"ל ופיקד על הצבא במהלך מלחמת ששת הימים.

בין השנים 1968-1973 שימש שגריר ישראל בארה"ב. עם שובו לישראל הצטרף לשורות מפלגת העבודה.

היה חבר כנסת החל מינואר 1974, שר העבודה בממשלת גולדה מאיר במשך תקופה קצרה עד התפטרותה, ובאפריל 1974 נבחר לראשות הממשלה. לראשונה עמד בראשות הממשלה יליד הארץ.

בדצמבר 1976 התפטר מתפקידו על רקע משבר הגעת מטוסי "אפ-15" לישראל לאחר כניסת השבת, ומאוחר יותר הסיר מועמדותו לראשות הממשלה החדשה. שימש שר הביטחון במהלך שתי ממשלות האחדות הלאומית בין השנים 1984-1990.

ביוני 1992 נבחר שנית לראשות הממשלה. חתם על הסכם אוסלו עם אש"ף ועל הסכם השלום עם ירדן. זכה בפרס נובל לשלום, לצד שמעון פרס.

ב-4 בנובמבר 1995 נורה למוות על-ידי פעיל ימין קיצוני.