תקופה זו כונתה "גלות בבל של האפיפיור" על שם גלות בבל של עם ישראל שעל פי המסורת נמשכה שבעים שנה. מקום מושב האפיפיורים היה בעיר רומא ובעקבות סכסוך בין מלך צרפת פיליפ הרביעי לבין האפיפיור נבחר בישוף צרפתי לתפקיד האפיפיור ומרכז האפיפיורות עבר לאוויניון. גלות בבל של האפיפיור מסמלת את ירידת כוחה של הכנסייה ועליית כוחה של המדינה.