ביום קום המדינה ראו בה אור 16 יומונים. 13 בעברית - הארץ, דבר, הבוקר, הצופה, המשקיף, על המשמר, קול העם, היום, מברק, ידיעות אחרונות, מעריב, יום יום, היומן, ושלושה בשפות לועזיות - פלסטיין פוסט (אנגלית) וידיעות חדשות וידיעות היום (גרמנית). מספר תושבי המדינה באותה עת היה 650 אלף.
שבע שנים לאחר מכן הגיע מספר היומונים לשיא: 25 במספר - 16 בעברית, 2 בגרמנית ואחד לאחד בשפות האלה: אנגלית, ערבית, צרפתית, יידיש, הונגרית, רומנית, פולנית. מספר תושבי המדינה דאז - כ-6.1 מיליון.
בתחילת 1998 רואים אור בישראל 20 יומונים, מהם רק שמונה בעברית. בשפות זרות מופיעים 12 יומונים - שבעה ברוסית, שניים ברומנית, אחד באנגלית, אחד בערבית ואחד בפולנית. מספר תושבי המדינה - קרוב לשישה מיליון.
נתונים מספריים אלה מספקים, כך דומה, מאפיין חשוב לדמותה של העיתונות הישראלית מאז ימי בראשית של 1948 ועד שנת ה-50, היא 1998. ממגוון גדול של עיתונים, לחלקי אוכלוסייה שונים, מהם ארבעה-חמישה בתפוצה גדולה אך לא המונית - עברה העיתונות הישראלית שינוי מהותי: כיום מופיעים פחות עיתונים, אך שניים מהם (ידיעות אחרונות ומעריב) נוטלים את חלק הארי של התפוצה. מאפיין נוסף ל-1998: יותר עיתונים בשפות זרות מאשר בעברית - לצורכיהם של העולים החדשים (בעיקר 11 מבריה"מ לשעבר) והפועלים הזרים.
נצא לדרך עם העיתונים מאז תש"ח ועד תשנ"ח - לפי עשורים.
*ד"ר מרדכי נאור - סופר וחוקר תולדות ארץ-ישראל. עוסק בחקר העיתונות באוניברסיטת תל-אביב, ועורך שם את כתב העת לענייני תקשורת "קשר". בעבר עיתונאי ואיש רדיו. שימש מפקד גלי-צה"ל.
