בשלהי 1915 הוקמה בהולנד תנועת הנוער הרשמית הראשונה מטעם המזרחי.
ל"המזרחי", ארגון הציונים הדתיים, כבר היה אז קומץ קטן של חברים בהולנד. תנועת המזרחי נוסדה ב- 1902 בוילנה כארגון דתי-לאומי, במסגרת ההסתדרות הציונית העולמית, ומטרתה הייתה להגשים את תכנית באזל על הבסיס של תורה ומסורת וברוחה10. סיסמת התנועה נוסחה בוועידה העולמית ב- 1926 באנטוורפן: ארץ ישראל לעם ישראל על-פי תורת ישראל.
גם בהולנד היו כבר אוהדים, אם כי מעטים, וביניהם היו הרב הידוע, ד"ר י' צ' דינר, וש"פ דה-פריס, רבה של הארלם. אולם רוב הרבנים ההולנדיים היו ונשארו אנטי-ציונים. רק ב- 1911 היה המזרחי לתנועה עצמאית במסגרת ברית הציונים ההולנדית, והפעולות בקרב הנוער התחילו ב- 1915 ביזמתם של יהודים לא-הולנדיים. שני פליטי מלחמה מאנטוורפן, ראובן כהן וחיים פרידמן, שהתנסו בעבודה דומה בבלגיה, הצליחו בהתלהבותם לגייס גם אחרים לתכניתם להקמת תנועת נוער, והם התחילו את הפעילות באמסטרדם11.
פעם אחת בשבוע ההכנסה קבוצת נוער. הם שמעו הרצאה, שאלו שאלות ונתנו וקיבלו תשובות. כמו כן אורגנו שעורים בעברית מודרנית ובתנ"ך. המטרה הייתה להגיע בדרך הזאת אל הנוער היהודי (גילאי 12-20 שנה) ולחנך אותו ברוחה של "המזרחי", דהיינו: ציונות מושתתת על הדת היהודית.
בחיפוש אחרי שם מתאים, הציעה אחת הצעירות את השם Zikhroun Yangakouv, כלומר, "זכרון יעקב" בהברה האשכנזית, על שם יצחק יעקב-ריינס, רבה של לידה (רוסיה), שהיה אחד המייסדים של "המזרחי" ומנהיגה הראשון, ושנפטר באותה שנה.
מעניין לציין, שבשנים הראשונות של Zikhroun Yangakouv היה גדול בה מספרם של יהודים מזרח-אירופאיים, שרובם הגיעו להולנד מאנטוורפן12. מלבד ראובן כהן וחיים פרידמן המוזכרים, נתנו שעורים והרצאות גם אנשים כגון לוזינסקי (מוצאו מרוסיה, ואחרי כמה שנים נסע לריו-דה-ז'נירו), ד"ר אנגל (מהונגריה, לאחר מכן ירושלים), שטרן ודרשוביץ13.
לפני 1915 היו בקהילה הגדול של אמסטרדם ארגונים וחוגי לימוד רבים, אך כולם היו מכוונים למבוגרים. ארגוני נוער, אם הוקמו, לא החזיקו מעמד. החינוך הדתי של הנוער לא השביע רצון באותם הימים, והקהילה היהודית התקשתה מאד לחנך את צעיריה לקראת אידיאל כלשהו.
אולם בזמן מלחמת העולם הראשונה נוצרו מגעים עם היהדות מחוץ להולנד, דרך הפליטים מאנטוורפן. היהודים המזרח-אירופאיים האלה חוו את יהדותם בהתלהבות ובדביקות, הרבה יותר מן ההולנדים המיושבים. הם גם מצאו דרכים להחדיר לצעירים את התלהבותם לרעיון הציוני ואת אהבתם לארץ ישראל ולדת ישראל כך באה "זכרון יעקב" ומילאה את החלל הריק14.
בהשפעת התנועה באמסטרדם הוקמה, חמש שנים לאחר מכן
(1920), תנועת נוער של המזרחי גם ברוטרדם, ששמה גם הוא היה "זכרון יעקב"15. כמו באמסטרדם אורגנו גם כאן חוגים לתנ"ך ולעברית, וקוימו הרצאות. חברים מאמסטרדם נתנו יד כדי להתגבר על הקשיים של התקופה הראשונה. לרוטרדם הייתה יד בהקמת תנועת נוער של המזרחי בהאג: "צעירי מזרחי", ומאוחר יותר נוסד בסכיבנינגן "נוער מזרחי", פלג של הארגון בהאג. רק אחרי שנים רבות הוקמו תנועות דומות באוטרכט ("עקיבא" – 7 במאי 1938), באלמלו ("הזורעים" – 1939), ואילו באמסטרדם קמה תנועה שנייה: "בני עקיבא", פלג של "זכרון יעקב"16.
כל התנועות האלו נשארו קטנות ובעלות השפעה מעטה, בניגוד ל"זכרון יעקב" המקורית באמסטרדם17.
לחלקים אחרים של הפרק:
זכרון יעקב
הערות שוליים:
10. Giebels, l.: De Zionistische Beweging in Nederland 1899-1941, Assen, 1975,, עמ' 30 וכו'.
11. ראה שלושה מאמרים את קלרה פינקהוף בשנתון הראשון של Mizrachie "
מאי 1916/אייר תרע"ו, עמ' 10, 11;
יולי 1916/תמוז תרע"ו, עמ' 23, 24;
ספטמבר 1916/אלול תרע"ו, עמ' 41, 42.
במאמרים האלה, בשם "זכרון יעקב" (בתעתיק האשכנזי) היא מספרת על ייסודה ותפקודה של תנועת נוער זו. גם ברומן האוטוביוגרפי שלה "Danseres zonder benen", עמ' 44, 45, היא מקדישה שורות אחדות לאירגון זה, שבו הכירה את בעלה.
12. בעיני קלרה פינקהוף היתה זאת בושה, שהיוזמים להקמת תנועת נוער לא היו יהודים הולנדיים.
13. Mizrocho, שנה ג', מס. 2, ינואר/פברואר 1926, עמ' 10, 11: S. Pinkhof: Onze vrienden uit het Oosten
14. Sefer Zikkaron 1915-1930, הוצאה מיוחדת של זכרון יעקב לרגל 15 שנה לתנועה. עמ' 9-7: C. Eitje, Vijftien jaar joodsch Iven in Amsterdam מ"ה חאנס, ב-Memorbook, עמ' 751. מזכיר את הקמת Macbi, Bond van Jonge Joden, ב-1907, בעקבות הקונגרס הח' של ההסתדרות הציונית העולמית. היו לברית הזאת 8 סניפים בהולנד. רק הסניף בהארלם החזיק מעמד בזכותם של הרב ש"פ דה פריס וד"ר מ' וולף. ב-1911 התפרקה הברית.
15. הוצאה מיוחדת לרגל 5 שנים ל"זכרון יעקב" ברוטרדם, 1925-1920, עמ' 9: J.H. Davids: Onze Vluchtheuvels. ראה גם: Gedenkboek ter gelegenheid van het vijftienjarig bestaan van de Zionistische jeugdvereniging Zichron Ja'akov en Ha'awodah te Rotterdam 19351
16. J. Melkman: Mizrachistisch Jeugdwerk (XI-XII): שבט, תרצ"ט/1939 Mizrachie, Febr. 1
17. הדו"ח השנתי של הפדרציה של הנוער היהודי על שנת תרצ"ח שצורף ל"תקוות ישראל" ספטמבר 1938, מראה של "זכרון יעקב", אמסטרדם, היו 397 חבריך בסוף שנת תרצ"ו (1936), ל"זכרון יעקב", רוטרדם, היו 43 חברים, ל"צעירי מזרחי" בהאג, 49, ל"נוער מזרחי" בסכיבנינגן 24, ל"עקיבא" באוטרכט (על-פי ה-NIW מ-26-5-1939) 40, ול"הזורעים" באלמלו רק 16. ל"זכרון יעקב", אמסטרדם, היו איפוא יותר חברים מאשר לכל תנועות הנוער של המזרחי ביחד. היא גם היתה התנועה הגדולה ביותר בפדרציה של הנוער היהודי. לא היו קשרים הדוקים בין תנועות הנוער המזרחיות, מלבד חברותן המשותפת בפדרציה. רק באפריל 1940 הוציאו "עקיבא", אורכט, "בני עקיבא", אמסטרדם, "צעירי מזרחי", האג, ו"זכרון יעקב", רוטרדם, ביטאון משותף "השלשלת", שלרוב הצער, לא התקיים זמן רב.
