עשור זה ראה מעין תחייה מחודשת של העיתונות. הופיע עיתון צהרים חדש חדשות, שקרא תיגר על שליטתם המוחלטת של שני הצהרונים האחרים. באו לעולם בזה אחר זה מקומונים, תופעה חדשה בנוף העיתונות הישראלי, שתפסו מקום לא מבוטל. רובם היו קשורים לרשתות הארציות של הארץ וידיעות אחרונות. כן צמחו זנים נוספים של יומונים - כלכליים מצד אחד וחרדיים מצד שני.
מבחינה טכנולוגית, בעשור האמור הסתיימה מהפכת המחשוב בעיתונות הישראלית, ודפוס העופרת פינה את מקומו להדפסת אופסט צבעונית.
בשנים אלה בא לסיומו שלטונו הממושך של מעריב בראש הפירמידה, וידיעות אחרונות תפס את מקומו, והפך מאז ל"עיתון של המדינה".
העיתונות המפלגתית שעוד נותרה - נחלשה והלכה.
*ד"ר מרדכי נאור - סופר וחוקר תולדות ארץ-ישראל. עוסק בחקר העיתונות באוניברסיטת תל-אביב, ועורך שם את כתב העת לענייני תקשורת "קשר". בעבר עיתונאי ואיש רדיו. שימש מפקד גלי-צה"ל.
לעמוד הקודם
