בימי מרד בר כוכבא - ההתנגדות העזה ביותר שפרצה לאחר המרד הגדול - הונפקו מטבעות כסימן לעצמאות וככלי תעמולה מרכזי. מטבעות בר כוכבא הופיעו כשישים שנה לאחר המרד הגדול, ובחינת ההבדלים והקווים המשותפים ביניהם מלמדת רבות על המשותף ועל השונה בין שתי המרידות

מרד בר כוכבא פרץ בשנת 132 והוכרע ב- 135. המרד פרץ כמלחמת גרילה ששורשיה נעוצים בתסכול כבד ובציפייה משיחית חזקה. לאחר חורבן הבית ניסו אמנם רבים להסכין למצב ולגבש את זהותם מחדש, אך גורמים שונים הובילו למרד נוסף. בין השאר תקנו הרומאים תקנות אנטי דתיות שפגעו בתשתית היהדות והחליטו להקים עיר אלילית על חורבות ירושלים.

בימי המרד הונפקו מטבעות רבים, המכונים במקורות 'מעות כוזביות'. מטבעות בר כוכבא הם היחידים בעולם העתיק שנטבעו כולם על גבי מטבעות קיימים. הטובעים לא הכינו אסימונים חדשים. הם אספו מטבעות רומיים קיימים, שייפו אותם וטשטשו את הדמויות שעליהם, וטבעו אותם מחדש.

אפשר לייחס פעולה זו לטעמים כלכליים, אך העדויות שנחשפו מורות שהמורדים צברו כוח כלכלי רב והיה ביכולתם להקים מִטבעה עצמאית. ייתכן אפוא שהשימוש במטבעות הרומיים נבע מאמירה עקרונית: הם רצו לטשטש את הסמלים הרומיים כסמל להכחדת סממני התרבות הרומית ולהקמת התרבות היהודית לתחייה.

סמלי המקדש

הסמלים המעטרים את המטבעות בולטים באופיים הדתי. רבים מן הממצאים מהמרד מעידים על הצביון הדתי של לוחמיו, ותופעה זאת לא פסחה גם על המטבעות.

הסמל הבולט ביותר נראה כחזית בניין. המורדים שאפו לקומם את המקדש מחורבותיו, וניתן לשער שזוהי חזית בית המקדש השני, או דגם של המקדש שבר כוכבא שאף להקים.

על המטבעות מופיעים שני כלי נגינה המזוהים כנבל וכינור, שהיו צמד כלים ששימש במקדש, וכן שתי חצוצרות הכסף. סמלים אלה אינם מופיעים במטבעות המרד הגדול, וייתכן שאנשי בר כוכבא בחרו בהם משום שהם ייצגו בעיניהם את האירועים רבי הרושם שהתרחשו כשהמקדש עמד על תלו. בני דורו של בר כוכבא אמנם לא זכו ברובם לראות את המקדש על מכונו, אך רבים מהם גדלו על התיאורים. הטבעת הסמלים על המטבעות נועדה כנראה לבטא את הרצון להשבתם.

הסמלים המשותפים למטבעות המרד הגדול ולמטבעות בר כוכבא הם ארבעת המינים, הגפן ועץ התמר.

כתובות נוקבות

בניגוד למטבעות המרד הגדול, שלא מופיעים עליהם שמות המנהיגים, במטבעות מרד בר כוכבא מוזכר שם מנהיג המרד ותוארו - 'שמעון נשיא ישראל' - כבר במטבעות הראשונים. מופיעה גם הכתובת 'אלעזר הכהן' - כנראה אלעזר המודעי - שהיה דמות דתית מרכזית באותה תקופה. במטבעות המאוחרים ניטל משמעון תוארו, כנראה בשל התנגדותם של רבים להכתרתו כנשיא.

על המטבעות הובלטה הכתובת 'ירושלים' - אמנם ללא התואר 'הקדושה', בשל המצב ששרר בה - כתזכורת לשאיפה להחזיר את העיר לידיים יהודיות.

תופעה יוצאת דופן היא חשיפת מטבעות רבים מתקופת מרד בר כוכבא שיש בהם נקבים. גם בתקופות קדומות יותר נוקבו מטבעות ושימשו לנוי, אך בתקופה זו התופעה שכיחה מהמקובל. ייתכן שהשימוש הרב במטבעות כתכשיט לאחר המרד נבע מערגה לימים מלאי תקווה אלה.

אחד המטבעות האחרונים שנטבעו - כסימן לניצוץ התקווה האחרון - שימש מקור השראה למטבע הראשון של מדינת ישראל. מטבע זה, בעריך של 25 מיל, מבטא אפוא את הזיקה בין התקוות הלאומיות בעת החדשה לבין הכיסופים הישנים.