זכויות היהודים אמנם הובטחו בתקנות ובצווים, שלא כזכויות שאר האוכלוסייה בגרמניה הפאודלית, אבל בין הצווים הכתובים לבין המציאות נפערה תהום

ראשית היישוב היהודי בגרמניה לוטה בערפל. קיימות עדויות מהימנות על קיומה של קהילה יהודית בעיר קלן עוד מהמאה הרביעית, ועדויות רופפות יותר על קהילות בטריר וברגנסבורג, אולם עדויות של ממש על הימצאותם של יהודים בגרמניה קיימות רק מן המאה התשיעית. הקהילות היהודיות בגרמניה התהוו ברובן סביב סוחרים אמידים, בדרך כלל ממהגרים מאיטליה ומפרובנס, שהביאו עמם את בני משפחותיהם.

קהילות אלה היו קטנות בראשיתן, אך גדלו בהתמדה. בסוף המאה העשירית נאמד מספר היהודים בגרמניה בכ- 4,000, כעבור מאה שנה היו כבר כעשרים אלף, ובשנת 1300 עמד מספרם על כמאה אלף. אנחנו יודעים על קיומן של כעשרים קהילות בגרמניה באמצע המאה התשיעית. קהילות אלה התפרסו בעיקר בשני מרכזים: עמק הריינוס - מיינץ, שפייר, קולון, טריר ובון; וצפון מזרחה של גרמניה - מגדבורג, האלה, המלין ומרסבורג.

עד המאה ה- 13 ידעה גרמניה שורה ארוכה של התפצלויות פוליטיות ומאבקי כוח בין המלכים השליטים לבין האפיפיורים והאצולה הגרמנית. במציאות הפוליטית הסבוכה ניצבו היהודים בתווך בין המלך לכנסייה. המלך התייחס אל היהודים קבוצה מועדפת שמהווה מקור הכנסה חשוב, ומעמדם נגזר בדרך כלל ממעמדו של המלך ומהביקורת הכנסיתית נגדו. המלך, שעל פי החוק לא יכול היה לגבות מס מהאצולה, גבה אותו באופן עקיף דרך היהודים, שהלוו לאצילים כסף בריבית גבוהה, ומהכנסותיהם העלו מסים כבדים למלך. אולם הכנסייה המקומית מתחה ביקורת על היהודים והסיתה נגדם את ההמון, הן בשל היותם מלווים ברבית הן בשל דתם. המצב היה סבוך אף יותר: החסות על היהודים בגרמניה נחלקה בין האצולה המקומית לבין הכנסייה, כך שבוורמס למשל, מקום מגוריו של רבי אלעזר, היו היהודים נתונים לסמכותו של הבישוף המקומי.

סקירת מצב היהודים בתקנות ובצווים קיסריים עשוי להביא למסקנה כי חרף מצבם העדין של היהודים שפר עליהם גורלם בהשוואה לקבוצות אחרות באוכלוסייה הפאודלית בגרמניה. שלומם הובטח בדרך כלל בחוק, וההגנה עליהם נוסחה בצווי 'שלום הארץ'. אולם, כפי שטוען ההיסטוריון שמחה גולדין, קשה להתבונן על מציאות היסטורית רק באמצעות הפריזמה המשפטית. גירושים ממחוזות ומערים בגרמניה לקראת סוף המאה ה- 13 מעידים על שחיקה גוברת והולכת במעמדם, עד שחיי היהודים נעשו בלתי נסבלים. גם גביית המס נעשתה בלתי נסבלת ויהודים רבים הגרו מגרמניה באורח בלתי חוקי. גולדין ממליץ למבקר בוורמס לשבת בצל הקתדרלה הגדולה והשחורה שבצלה שכנו היהודים, ולחוש את המשמעות חייהם בחסות השלטון הנוצרי.