בעיר העתיקה של קהיר נמצאת אוניברסיטת אל אַזְהַר. זוהי כנראה האוניברסיטה הקדומה בעולם. ראשיתה במאה ה- 10 כמרכז רוחני ללימוד האסלאם וכמסגד לתפילות יום שישי. לשם "אל אזהר" כמה משמעויות: פירוש המילה הערבית "אזהר" הוא פורח, נוצץ, מזהיר - כנראה כך רצו המייסדים לראות את המרכז הרוחני שהקימו; אחרים מזהים את השם עם המסורת המוסלמית, ולדעתם "אזהר" הוא אחד מן הכינויים של פאטימה, בתו של מוחמד.

מקימי המוסד היו מוסלמים שיעים, והם רצו להפיץ ממרכז זה תעמולה אשר תחזק את עקרונות האסלאם השיעי. בחלוף הזמן, בעיקר בימי השלטון העות'מאני במצרים שהחל בראשית המאה ה- 16, שימש אל אזהר מרכז רוחני לאסלאם הסוני דווקא. מספר התלמידים שבאו ללמוד באל אזהר הלך וגדל, והתלמידים הגיעו לא רק ממצרים אלא מרחבי ארצות האסלאם. במאה ה- 17 יצרו העות'מאנים את משרת שיח' אל אזהר, והנושא בתפקיד זה נחשב עד היום בעיני רבים בעולם המוסלמי ומחוצה לו כמנהיג המוסלמים בעולם כולו.

במשך מאות שנים למדו במוסד זה לימודי דת בלבד, אבל כבר בתחילת המאה ה- 19 החלו ללמוד באל אזהר לימודי חול: חשבון, היסטוריה, גאוגרפיה, ואפילו שפות זרות.

מהפכת הקצינים שהתחוללה במצרים שינתה גם את פני אל אזהר והמוסד הפך לאוניברסיטה ככל האוניברסיטאות במצרים. חוק משנת 1961 קבע, למורת רוחם של חכמי המוסד, כי זוהי אוניברסיטה חילונית לכל דבר. בעקבות חוק זה נפתחו באל אזהר מחלקות למדעים, לחקלאות, לרוקחות ועוד, ואל הלומדים בו הצטרפו גם נשים. אבל בפועל, למרות כל השינויים, גם היום המחלקות החשובות באל אזהר הן אלה העוסקות בלימודי דת, והן מהוות מוקד משיכה ללומדים מרחבי העולם המוסלמי. הלומדים מכשירים את עצמם למלא תפקידים דתיים שונים: דיינים, מטיפים במסגדים ועוד. חכמי אל אזהר מפרסמים פסיקות בענייני הלכה, עונים על שאלות המופנות אליהם מרחבי העולם המוסלמי וגם קובעים פסקי הלכה בעניינים פוליטיים. למשל, ב- 1979 הם הוציאו פסק הלכה אשר הצדיק את חוזה השלום בין ישראל למצרים.