שמוליק כץ המוכר כאחד המאיירים, הציירים והקריקטוריסטים הוותיקים בישראל, הוא אמן גרפי, מאייר ספרים וקריקטוריסט פוליטי, צייר של מלחמות ורשם של שיחות שלום.
גם כיום, אחרי עשרות שנות יצירה, קם הקיבוצניק מגעתון שמוליק כץ מדי בוקר בבוקרו, יורד לסטודיו המרווח והמואר שלו, שותה קפה קטן ומתיישב לשולחן העמוס במכחולים וצבעים כדי לרשום קריקטורה ל"יקינתון" או לביטאון הקיבוצים או לעיתון הקיבוץ שלו, או לאייר ספר ילדים חדש. שמוליק כץ המוכר כאחד המאיירים, הציירים והקריקטוריסטים הוותיקים בישראל, הוא אמן גרפי, מאייר ספרים וקריקטוריסט פוליטי, צייר של מלחמות ורשם של שיחות שלום. מכלול איוריו, רישומיו והקריקטורות שלו משרטטים את קורותיה של מדינת ישראל ואת פניה המשתנות.
יצירותיו הוצגו בתערוכות ברחבי העולם והוא זכה בפרסים רבים. התערוכה באגף הנוער של מוזיאון ישראל, הנפתחת ב-24 בנובמבר השנה (תוצג עד אפריל 2010) מתמקדת ביצירתו כמאייר ספרי ילדים, שכמה מהם היו לאבני-דרך בתרבות הישראלית ודורות של ילדים גדלו עליהם - החל בספרי "חסמבה" מאת יגאל מוסינזון שפורסמו בראשונה ב-1949 כסיפור בהמשכים בעיתון "משמר לילדים", דרך ספריה של לאה גולדברג שהידוע בהם הוא "דירה להשכיר" והאחרון שבהם "מה אבשל לארוחת צהריים?" ראה אור זה עתה. במתווים ובאיורים המוצגים באים לידי ביטוי חיוניות הקו שלו וגמישותו, האפיון הרענן של הדמויות ושל בעלי-החיים ואנושיותם הכובשת, וכן ההומור והקריצה המאפיינים את יצירתו.
שמוליק כץ נולד ב-1926 בווינה שבאוסטריה וגדל בהונגריה. אביו היה זמר אופרה וחזן ולסבו היה מפעל למוצרי נייר בשם "מלך הגלויות". כילד הִרבה לצייר, אהב להעתיק איורים של ולטר טרייר מספרי אריך קסטנר ולקרוא ולהתבונן בספרי וילהלם בוש, הצטיין בנגינה בפסנתר, היה חבר בתנועת הצופים והתלבט בשאלה מה יהיה כשיגדל - מוזיקאי או ארכיטקט. מלחמת העולם השנייה קטעה את תכניותיו, ובתום שנה במחנה מעצר בקפריסין הגיע ב-1947 לארץ-ישראל עם אקורדיון, מחברת ציור וצבעי-מים והקים יחד עם חבריו את קיבוץ געתון שבגליל המערבי, שבו הוא ורעייתו נעמי מתגוררים עד היום. את מבחר האיורים המקוריים שלו שמוצגים בתערוכה הוא העניק באחרונה לאוסף הלימודי לאיור ספרי ילדים של מוזיאון ישראל.
