בחודש דצמבר קיבל הארגון מן המחתרת הפולנית הלאומית, הארמיה קראיובה, 10 אקדחים, טיפה בים לעומת הצרכים. ובכל זאת עודד מעט הנשק הזה את רוחם של החברים. בינתיים החלו הגרמנים מתכננים אקציה חדשה, שמטרתה הייתה לחסל את הגטו כליל. גם הפעם השתמשו באמצעי מרמה והולכת שולל. הם הודיעו על חיסולו של כיכר "האומשלאג", על חנינה ליהודים "הבלתי לגאליים", על הפסקת האקציות וכד'. הארגון הלוחם פרסם כרוז-הסברה לאוכלוסי הגטו, וקרא שלא להאמין לדברי תרמיתו של האויב ולעמוד על נפשם. הכרוז הסתיים במלים אלו:

"…אל תמסרו את עצמכם להריגה כצאן.
היכונו לעמוד על נפשכם.
זכרו, כי גם אתם - האוכלוסייה היהודית האזרחית - עומדים בחזית
המלחמה על חירות ואנושיות.
האויב כבר פצוע אנוש. הבה נגן על כבודנו באומץ לב כראוי!
תחי החירות !"

הארגון התכונן לקיים ב-22 בינואר הפגנה בגטו, לציון מחצית השנה לגירוש הגדול. כוונת ההפגנה הייתה גם לגייס את המוני הגטו למאבק פעיל, במקרה של התחדשות הגירושים.
כדי להרדים את ערנותם של היהודים שוב הפיצו סוכנים גרמניים בגטו שמועות על מכתבים, כביכול, שהגיעו לגטו מאת מגורשי וארשה, ממינסק ומבוברויסק. הארגון חזר ופרסם כרוז "אל המוני היהודים בגטו" והזהירם לבל יתנו אמון בבדותות אלה:

"אל ילך אף יהודי אחד אל הקרון. אנשים שאין להם יכולת להתנגד
באופן אקטיבי, יגלו התנגדות פסיבית, כלומר יתחבאו..."

ובעודם מתכוננים לעבד תוכנית להגנת הגטו, פרצה ב-18 בינואר אקציה חדשה. היא מצאה את הארגון הלוחם בלתי מוכן לקרב. הנשק היה מועט, הקבוצות ברובן בלתי מזוינות. הפעם התייצבו רק יהודים מעטים לגירוש, והגרמנים נאלצו ללכת מבית לבית ולהוציאם בכוח. פלוגות הלוחמים, לא הייתה להם שהות להתקשר ביניהן ולקבל הוראות מאת המפקדה. אלה, שהיה בידן נשק, (פלוגות "דרור", "השומר הצעיר" ו"גורדוניה"), פתחו באש על הגרמנים.

האש הפתיעה את הגרמנים. שורותיהם נשתבשו, ובצעקות "היהודים יורים" החלו מחפשים מחסה ליד קירות הבתים. הפעם הצליחו להוציא מן הגטו 6500 איש "בלבד" והפסיקו את האקציה מקץ שלושה ימים.

"המרד הקטן" של ינואר היווה מפנה בתודעת יהודי הגטו. העובדה, כי יהודים התגוננו ואף תקפו את הגרמנים, כי ירו בהם, כי הפילו חללים בין כובשי-אירופה ואילצום להפסיק את האקציה - שינתה את הלך המחשבה של המשועבדים והמיואשים. היא הוכיחה, כי אפשר להלחם באויב האכזרי, להקיז מדמו ואף להישאר בחיים לאחר מכן.

רוח חדשה הייתה בגטו.