בא' באלול תרנ"ז – 29 באוגוסט 1897 נפתח בבאזל שבשוויץ הקונגרס הציוני הראשון, פרי יוזמתו של ד"ר בנימין זאב הרצל, חוזה המדינה. הרעיון בדבר כינוסו של קונגרס יהודי לא היה חדש – אבל הרצל היה הראשון שהצליח לממש רעיון זה ולהוציאו אל הפועל.


 

תומכים ומתנגדים

הקונגרס הציוני הראשון ליכד את כל הגופים הציוניים שפעלו באותה תקופה, והוא עורר התעניינות רבה בדעת הקהל היהודית ובמדינות אירופה. הקמתו של ארגון יהודי ציוני המציע תכנית מדינית עצמאית לתקומת העם היהודי הייתה חידוש גדול שעורר הדים רבים. אך היו גם שהתנגדו לתכנית המדינית של הרצל, ובהם הרבנים הרפורמיים בגרמניה שטענו:

"שאיפתם של אלה המכונים ציונים לכונן מדינה יהודית לאומית בארץ ישראל סותרת את תכניה המשיחיים של היהדות כפי שנוסחו בתנ"ך ובכתבי קודש מאוחרים…"



 

תכנית באזל והקרן הקיימת לישראל

הקונגרס הציוני הראשון אישר את התכנית הציונית – תכנית באזל – שקבעה כי "הציונות שואפת ליצור מקלט לעם היהודים בארץ ישראל" תוך הבטחת ערבויות בינלאומיות למפעל הציוני בארץ ישראל. בקונגרס זה גם התקבלה ההצעה להקים קרן לאומית לרכישת קרקעות בארץ ישראל עבור היהודים. החלטה זאת הייתה בסיס להקמת הקרן הקיימת לישראל.






 

קטע מנאומו של הרצל בקונגרס הציוני הראשון

"רוצים אנו להניח את אבן הפינה לבית אשר בבוא היום ישכון בו העם היהודי.
המשימה כבדה כל כך, שעלינו לדבר עליה אך ורק במילים הפשוטות ביותר…
כיום הזה… שכה רבה בו קידמה מרוב הבחינות,
רואים אנו וחשים אנו עצמנו מוקפים בשנאה הישנה…
…מימים קדומים סילפו את דמותנו בעולם…
האנטישמים חזרו וחיזקו את תחושת ההשתייכות. חזרנו הביתה, כביכול.
הציונות היא שיבתנו אל היהדות עוד לפני שיבתנו לארץ היהודים…"

בנימין זאב הרצל קטע מנאומו בקונגרס הציוני הראשון תרנז – 1897.