בא' בחודש אב, בשנת 457 לפני הספירה, היא השנה השביעית לשלטונו של ארתחשסתא מלך פרס (464 –423 לפני הספירה), הגיע לירושלים עזרא הסופר, ואתו כ- 1,750 גולים. וזאת לאחר מסע מבבל לירושלים שנמשך כארבעה חודשים – מחודש ניסן ועד חודש אב. העולים שבאו עם עזרא היו הגל השלישי – הדור השלישי – של גולי בבל, והם עלו לירושלים באמצע המאה ה- 5 לפני הספירה. הגל הראשון של שבי ציון היה כ- 80 שנה קודם לכן, ומנהיגיו היו ששבצר "הנשיא ליהודה" וזרובבל בן שאלתיאל.

להלן המקור המקראי על עליית עזרא:
"ואחר הדברים האלה במלכות ארתחשסתא מלך פרס,
עזרא בן שריה… הוא עזרא עלה מבבל
והוא סופר מהיר בתורת משה…
ויתן לו המלך כיד ה' אלוהיו עליו כל בקשתו.
ויעלו מבני ישראל ומן הכוהנים והלוויים והמשוררים והשוערים והנתינים אל ירושלים
בשנת שבע לארתחשסתא המלך.
ויבוא ירושלים בחודש החמישי [חודש אב] היא שנת השביעית למלך.
כי באחד לחודש הראשון [חודש ניסן] הוא יְסוּד הַמַּעֲלָה (=התקבצות העולים) מבבל
ובאחד לחודש החמישי [חודש אב] בא אל ירושלים כיד אלוהיו הטובה עליו.
כי עזרא הכין לבבו לדרוש את תורת ה' ולעשות
וּלְלַמֵּד בישראל חוק ומשפט."

ספר עזרא פרק ז פס' 1 – 11.




 

עליית עזרא – התאריכים ומשמעותם

יש המוצאים סמליות לאומית והיסטורית בתאריך היציאה של עזרא והעולים מבבל – כמו גם בתאריך שבו הגיעו לירושלים: עזרא והעולים יצאו מבבל בחודש הראשון – הוא חודש ניסן, שבו יצאו בני ישראל ממצרים. עזרא והעולים הגיעו לירושלים בחודש החמישי, הוא חודש אב - חודש החורבן של בית המקדש הראשון וירושלים (וממלכת יהודה כולה). הבחירה בחודש ניסן כתאריך היציאה מבבל מדגישה את הקשר בין יציאת מצרים לשיבת ציון. והגעתם של העולים לירושלים בחודש אב משקפת אולי את תקוותם, שחודש זה ייהפך להם מחודש של אבל ויגון על חורבן ירושלים והמקדש לחודש של ששון ושמחה על השיבה לציון.



 

מי היה עזרא?

על-פי המסופר בספר עזרא פרק ז, היה עזרא בן שְׂרָיָה ממשפחת הכוהנים הגדולים (בית צדוק), ונוסף על כך היה "סופר" - תואר שהעיד על מעמדו הרשמי של עזרא כמנהיג רוחני של היהודים בממלכת פרס.*
עזרא קיבל מן המלך סמכויות נרחבות, שאפשרו לו עם בואו ארצה למנות שופטים ודיינים ולהנהיג את חוקי התורה. כתב הסמכות ("הַנִשְׁתְוָן") העניק לעזרא סמכויות לא רק על היהודים שחיו ביהודה, היא "יְהוּד מדינתא", אלא על כל היהודים בנציבות עבר הנהר.
עזרא פעל רבות לחיזוק התורה ולשמירת חוקיה, והוא ארגן טקס גדול של קריאת התורה במעמד כל העם. טקס זה נפתח בירושלים, בימים א-ב בחודש תשרי, ונמשך כל שבעת ימי חג הסוכות. בטקס זה של קריאת התורה היו נוכחים כל בני העם "מאיש ועד אישה וכל מבין לשמוע" (נחמיה פרק ח פס' 2). טקס זה של קריאת התורה בציבור היה מלווה בהסברים ובתרגום לארמית, מפני שרוב העולים לא הבינו עברית. עזרא גם שאף לחזק את אופייה היהודי של קהילת העולים מבבל, ועודד אותם להיבדל מעמי הארץ ולגרש את הנשים הנוכריות. וזאת על רקע המציאות של ריבוי נישואי תערובת, כאשר רבים מן העולים, ובהם גם כוהנים, נשאו להם נשים נוכריות בנות הארץ.
נחמיה בן חֲכַלְיָה, שעלה לירושלים בשנת 445 לפני הספירה (אחרי עזרא הסופר), המשיך את פעולתו הדתית והחברתית של עזרא.

* המושג "סופר" בקשר לעזרא אינו מתכוון למי שמעתיק או כותב ספרי תורה ומזוזות, וכמובן שאינו מתכוון למושג סופר במשמעות של ימינו. התואר "סופר מהיר" שניתן לעזרא מופיע בתעודות מן המזרח הקדום כבר במאה ה- 13 לפני הספירה, והוא מעיד על מעמד רשמי בממלכה.



 

מי היו העולים שבאו עם עזרא?

העולים שבאו עם עזרא לירושלים – כ- 1,750 במספר – כללו משפחות כוהנים ומשפחות לוויים שנועדו למלא תפקידים שונים בבית המקדש בירושלים. אחד המאפיינים הבולטים של עלייה זו – הדור השלישי של שיבת ציון – הייתה הזיקה למורשת היהודית, שבאה לידי ביטוי בשמות העולים: עולים אלה – בשונה מקודמיהם – חזרו להשתמש בשמות יהודיים, שבהם מופיע הצירוף "יָה" (שכניה, זכריה, הושעיה, שפטיה, יוספיה).