| מאגר מידע |
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מגילות מדבר יהודה כוללות כתבי יד רבים ומגוונים מתקופת הבית השני, אך רק מעט מהם נותרו שלמים. רובם אינם אלא קטעים ששרדו מתוך חיבורים וספרים. בין המגילות נתגלו אלפי קטעים מספרי התנ"ך השונים, קטעים המייצגים כנראה את כל ספרי התנ"ך. ספר אחד - ישעיהו - אף נשמר כמעט בשלמותו, והוא מוצג כיום יחד עם עוד שבע מגילות בהיכל הספר שבמוזאון ישראל בירושלים. קטעי המקרא שבמגילות, ובראשם ספר ישעיהו, הם כיום כתבי היד העתיקים ביותר של התנ"ך. עד לגילוי המגילות היו כתר ארם צובה וכתב יד לנינגרד כתבי היד העתיקים ביותר של התנ"ך - אך זמנם מאוחר באלף שנה (בערך) מזה של מגילות מדבר יהודה! ספר המקרא היחיד שאינו מיוצג בקטעי המגילות שנמצאו במדבר יהודה הוא מגילת אסתר: בין המגילות לא נמצא קטע כלשהו ממגילת אסתר, אך לעומת זאת נמצא בין המגילות כתב יד בארמית המתאר את סיפור המעשה.
הסיפור התרחש לפני קום המדינה: רועים בדווים חיפשו עז שאבדה באזור ים המלח והגיעו לפתח מערה. בגלל החושך ששרר במערה לא ראו כלום - אבל כשזרקו אבן להבריח את העז החוצה, שמעו כלי נשבר. מרוב בהלה ברחו מן המקום. כעבור זמן חזרו הרועים למערה ומצאו בה כדים גדולים של חרס, ואחד מהם שבור מן האבן שזרקו. כשפתחו את הכדים, מצאו בהם מגילות של קלף. את המגילות מכרו הרועים לסוחר עתיקות. כמה מהן נרכשו בידי הבישוף של המנזר על שם מרקוס הקדוש בעיר העתיקה בירושלים, והאחרות - הוצאו למכירה לפרופ' סוקניק על-ידי סוחר עתיקות בירושלים בסוף נובמבר 1947. הפרופסור קנה שלוש מגילות עבור האוניברסיטה העברית בירושלים. הוא התכוון לגייס כסף ולקנות את כולן, אך המצב הלך והסתבך... באותם ימים קמה מדינת ישראל ופרצה מלחמת השחרור. עסקת המכירה נפסקה, וחלק מן המגילות הועברו לאמריקה "מטעמי ביטחון". בינתיים החרימה ממשלת ירדן, ששלטה בירושלים המזרחית, את המגילות שנותרו אצל סוחר העתיקות, והעבירה אותן למשמרת במוזאון רוקפלר.
כשש שנים אחרי קום המדינה התפרסמה מודעה באחד העיתונים בניו-יורק בזו הלשון: כתבי יד של המקרא... משנת 200 לפני הספירה מוצעים למכירה... מתנה אידאלית למוסד חינוכי או דתי... המעוניינים יפנו ל'וול סטריט ז'ורנל', תיבת דואר F 206. באותו הזמן - קיץ, שנת תשי"ד - שהה בארצות הברית רב-אלוף (במילואים) יִגָאֵל ידין, בנו של הפרופ' סוקניק. יִגָאֵל ידין זכר כמה חשובות היו המגילות לאביו (שנפטר בינתיים). הוא בדק ומצא שהמגילות המוצעות למכירה הן המגילות שהוצעו לפרופסור בשנת תש"ח. יִגָאֵל ידין פנה מיד לממשלת ישראל, ובעקבות פנייתו קנתה המדינה את המגילות. לאחר מלחמת ששת הימים, כשכבשה ישראל את העיר העתיקה ובתוכה את מוזאון רוקפלר, נוספו המגילות שנמצאו במוזאון למגילות שנרכשו קודם לכן. היום נמצאות בהיכל הספר שבירושלים שבע מגילות קלף שנשתמרו היטב לאחר שהיו חבויות במשך כאלפיים שנה באקלים יבש בתוך כדים במערות מדבר יהודה.
מגילות מדבר יהודה כוללות כתבים המתארים את חייה של כת מדבר יהודה, את תקנון הכת ואת תפיסת עולמה - ומכאן חשיבותן להכרת התרבות היהודית בתקופת הבית השני. יש חוקרים הסבורים שהמגילות שופכות אור על ראשית הנצרות. למגילות ערך רב גם בבדיקת נוסח המקרא והמסורה מתקופה מוקדמת זו, והן תרמו תרומה חשובה לחקר המקרא והלשון של תקופת הבית השני. לחוקרים הסתבר כי ספרי המקרא שבמגילות כוללים נוסחים שונים של המקרא, ולא רק את הנוסח המוכר היום - נוסח המסורה. כמו כן נמצאו במגילות רמזים לאירועים פוליטיים שהתרחשו בירושלים, ואפשר ללמוד מהם על תולדות ממלכת יהודה בתקופת הבית השני.
מאז שמצאו במערות קומראן את המגילות, עוסקים מלומדים רבים מן הארץ ומן העולם, יהודים ולא יהודים, במחקר המגילות והתקופה. מן המגילות לומדים על נושאים רבים - היסטוריה, תרבות, לשון ונוסחים של טקסטים קדושים. הנושאים משכו חוקרי מקרא והיסטוריונים, ארכאולוגים ובלשנים וכן אנשי דת נוצרים, וכולם שוקדים על פיענוח המגילות ופרסומן. במידע העולה מן הטקסטים שכבר פורסמו משתמשים במחקרים שונים בתחום המקרא, ההיסטוריה, הלשון וכדומה. כמו כן משתמשים בידע הלשוני שנלמד מן הטקסטים המפוענחים כדי להוסיף ולפענח עוד מגילות שעדיין לא פוענחו.
בתקופת הבית השני נוצרו מגעים בין היהודים לתרבות ההלניסטית. המפגש בין התרבויות הגיע לשיאו במלחמת המקבים והביא קבוצות של יהודים לבחון את דתם ותרבותם, ולבדוק במה שוֹנָה היהדות מן ההלניזם. היו קבוצות, בהן כת מדבר יהודה מזה והנצרות מזה, שוויתרו על כמה עקרונות ביהדות המסורתית, כמו הקשר לארץ ישראל ומצוות היהדות. קבוצות אלו בחרו בעקרונות חדשים. כת מדבר יהודה בחרה בעקרון חיי השיתוף, ביטול הייחוס המקובל בחברה היהודית בין כוהנים לפשוטי העם והמעטת חשיבות המצוות המעשיות. הנצרות הקדומה של תקופת הבית השני העדיפה עקרונות שוויון וחיזוק האמונה, והמעיטה בחשיבות המצוות המעשיות. על-פי דניאל שוורץ, "קומראן בין כוהניות לנצרות", בתוך: מגן ברושי ואחרים (עורכים), מגילות מדבר יהודה - ארבעים שנות מחקר, הוצאת מוסד ביאליק, תשנ"ב - 1992, עמ' 176.
לקריאה נוספת בלקסיקון לתרבות ישראל:
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
