|
תולדות חיים |
האר"י - רבי יצחק לוריא - היה הבולט שבמקובלי צפת במאה ה- 16. הוא ייסד שיטה חדשה בקבלה (קבלת האר"י) המתמקדת בנושא הגלות והגאולה. נראה שהעיסוק של המקובלים במאה ה- 16 בגלות ובגאולה היה קשור למשבר הקשה שבא בעקבות גירוש ספרד (1492).
הכינוי 'האר"י' הוא ראשי תיבות של הצירוף:
האלוהִי
רבי
יצחק. האר"י נולד בירושלים, ולאחר פטירת אביו ירד למצרים והתחנך בבית דודו. בשנת 1570 עלה לארץ ישראל והתיישב בצפת שהייתה המרכז הרוחני והתרבותי של ארץ ישראל באותה תקופה. בצפת חי האר"י כשנתיים וחצי, ושם נפטר בטרם מלאו לו 40 שנה.
|
האר"י המקובל |
כשהגיע ר' יצחק לוריא לצפת, הצטרף לחוגים שעסקו בקבלה ויצר שיטה מיוחדת - קבלת האר"י - שהפכה לשיטה הידועה ביותר בקבלה. יצחק לוריא השפיע מאוד על בני דורו וסביבתו, וייתכן שמשום כך קיבל את הכינוי "הארי".
האר"י לא השאיר דברים כתובים. הוא היה מלמד את תורתו בעל-פה, ותלמידיו, "גורי הארי", הם שרשמו את הדברים והפיצו אותם.
תלמידו העיקרי היה חיים ויטל, שבספרו "עץ החיים" סיכם וגם פירש את עיקרי תורתו של האר"י - את קבלת האר"י.
|
קבלה |
ראשיתה של הקבלה בספרד ובדרום צרפת במאות 12-15, והמשכה בעיר צפת במאה ה- 16. הקבלה נקראת גם "תורת הנסתר" כי היא מבוססת על ההבחנה בין הנגלה, הגלוי בעולם ובתורה, לבין הנסתר בהם.
לתורה יש מימד גלוי שכל אדם מישראל יכול לפרשו ולהבינו בעזרת השכל הישר ובאמצעות המסורת. לעומת המימד הגלוי קיימת תורת הנסתר, הקבלה, שהיא המימד הסודי של העולם והתורה, והיא כוללת את "סודות התורה" המיועדים רק למתי מעט – ל"יודעי סוד".
תורת הקבלה עוסקת במהות האלוהות, בבריאת העולם, בשכר ועונש, בגלות וגאולה ועוד.
לנושא הגלות והגאולה היה מקום מיוחד בקבלה שהתפתחה בצפת במאה ה- 16.
אחד הרעיונות המרכזיים בקבלה הוא הקשר ההדדי בין מעשיו של האדם בעולמנו לבין העולמות העליונים - האלוהות. על-פי הקבלה, קיום העולם מותנה בזרימת ה"שפע" האלוהי מן העולמות העליונים אל עולמנו, וזרימה זו של "שפע" מותנית במעשיו (הטובים או הרעים) של האדם.