רקע

בשנת 539 לפני הספירה נכבשה בבל בידי כורש מלך פרס. ממלכת פרס, שהשתרעה על שטח גדול מאוד, כללה עמים רבים ושונים זה מזה בדתם, בשפתם ובתרבותם. השליטים הפרסים הפעילו מדינות של סובלנות דתית ותרבותית ואפשרו לעמים האלה לחיות את חייהם באין מפריע.
"כיבוש בבל בידי כורש היווה נקודת מפנה בתולדות ארץ ישראל. מדיניות הסובלנות שציינה את שלטונו באה לידי ביטוי בקימום מקדשים… ובהחזרת גולים לארצם. באור זה יש לראות את שיבת היהודים הגולים מבבל והתחלת בנייתו של בית המקדש השני בירושלים - מפעלים שנתאפשרו על-פי רשיון מפורש מטעם כורש."*

מספר החוזרים מבבל לא היה גדול. רוב הגולים העדיפו להישאר בבבל, שם התערו והתבססו מבחינה חברתית וכלכלית. הכרזת כורש התייחסה למקדש ולאזור שסביבו. בהכרזתו קבע המלך כורש כי שיקום המקדש ובנייתו ייעשו מכספי אוצר המלכות (ספר עזרא פרק ו פס' ג-ה).

בהדגשת חשיבותה של שיבת ציון מציינים חוקרים, כי לראשונה בקורות העמים, עַם שהוגלה מארצו חזר אליה וחידש את חייו הלאומיים. שבי ציון, שבחרו לחזור ליהודה, בנו מחדש את המקדש ואת ירושלים וחזרו לקיים חיים יהודיים בארץ. בכך הבטיחו שבי ציון את המשך קיומו הלאומי של עם ישראל.

* יעקב ליוור, "תקופת גלות בבל, שיבת ציון ושלטון פרס", בתוך: יואל רפל (עורך), תולדות ארץ ישראל, משרד הביטחון - ההוצאה לאור, תש"ם - 1980, כרך א עמ' 211.



 

הכרזת כורש – הנוסח העברי

"וּבִשְׁנַת אַחַת לְכוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס…
כֹּה אָמַר כֹּרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס:
כֹּל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ נָתַן לִי ה' אֱלֹהֵי הַשָּׁמָיִם
וְהוּא פָקַד עָלַי לִבְנוֹת לוֹ בַיִת בִּירוּשָׁלַם אֲשֶׁר בִּיהוּדָה.
מִי בָכֶם מִכָּל עַמּוֹ יְהִי אֱלֹהָיו עִמּוֹ
וְיַעַל לִירוּשָׁלַם אֲשֶׁר בִּיהוּדָה
וְיִבֶן אֶת בֵּית ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל
הוּא הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלָם." (עזרא, א 3-1)

בפסוקים אלה באה לידי ביטוי מדיניותו של המלך הפרסי, כובש בבל, כלפי כלל נתיניו בממלכה – ובתוכם היהודים, גולי יהודה. מבנה ההכרזה ומונחיה תואמים את רוח התקופה וסגנון תעודותיה. "היא ניתנה, לפי הכותרת, בשנת אחת לכורש, רוצה לומר, בשנה הראשונה למלכותו כמלך בבל, היא שנת 538 [לפני הספירה], וזאת כנראה בתוך חגיגות ראש השנה."* הנוסח הארמי של הכרזת כורש ליהודים, שנתחבר כנראה בד בבד עם הנוסח העברי, מופיע בספר עזרא פרק ו פס' 5-3. נוסח זה נועד לצורכי הלשכה המלכותית של כורש. בנוסח הארמי אף נקבע במפורש, שבנייתו מחדש של המקדש תמומן מכספי אוצר המלך – וזאת בהתאם למדיניות שיקום מקדשים ברחבי הממלכה כחלק מן הסובלנות הדתית של כורש והמלכים שבאו אחריו – בכל הנוגע לפולחנם ולדתותיהם של עמי הממלכה.



 

הכרזת כורש – הנוסח הארמי

הנוסח הארמי של הכרזת כורש מצוי בספר עזרא (פרק ו). הנה אחד מהתרגומים לעברית של הנוסח הארמי:
"בשנת 1 לכורש המלך, כורש המלך נתן צו על בית האלוהים בירושלים: הבית ייבנה, מקום שזובחים [בו] זבחים, ויסודותיו יהיו חזקים. גבוהו 60 אמה, רוחבו 60 אמה. [קירות הבית יהיו עשויים] שלוש שורות של אבן גלל ושורת עץ אחת, וההוצאה [הכספית] תינתן מבית המלך. וגם כלי בית האלוהים של זהב וכסף אשר הוציא נבוכדנאצר מן ההיכל שבירושלים והוביל לבבל – יושבו, והכול יובא להיכל שבירושלים – למקומו…"



לפרטים על עליית עזרא המגיעה לירושלים - לחץ כאן.
לפרטים על סיום הבנייה של חומת ירושלים בימי שיבת ציון - לחץ כאן.