| מאגר מידע |
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
הר הורדוס, המכונה לעתים אף בשם הר הרודיון, תופש את עינו של כל אדם העומד בדרומה של ירושלים וצופה אל עבר מדבר יהודה. הר הורדוס איננו גבוה במיוחד. ייחודו הינה דמותו - צורת חרוט קטום, מעין הר געש. ההר אמנם איננו הר געש כבוי, אך בפסגתו מצוי לוע - לוע מעשה ידי אדם, חלק מתוך מבנה מיוחד במינו. המלך הורדוס, אשר הנציח את שמו בהר יוצא דופן זה התפרסם לא מעט בזכות מפעלי הבנייה הרבים שהותיר אחריו. במשך שנות שלטונו הרבות (37-4 לפנה"ס) עסקו בנאיו של המלך בהקמת מפעלי בנייה. הנודעים מביניהם הם בית המקדש בירושלים, העיר קיסריה על נמלה, ומצדה. הורדוס מלך אמנם בחסדם של הרומאים, שליטי מזרח הים התיכון באותם הימים, אך נהנה מעצמאות מרובה וניהל את ממלכתו בכישרון רב - הן בתחום מדיניות החוץ והן בתחום המשק והמינהל.
הבניין העגול היה רב-תכליתי. במרכזו (בתחתית ה"לוע") חבוי היה ארמון - וילה מלכותית מפוארת. סביב הארמון עמד מבנה טבעתי עגול – כמו חומות המקיפות מבצר - ואכן נועד הבניין לשמש גם כמבצר בעת צרה. המדרונות התלולים, שיצרו כאן הבנאים מסביב, גם הם תרמו לעוצמתו של הבניין כמבצר. המבקר בהר כיום יכול לעקוב מקרוב אחר פרטי הארמון השונים: חצר העמודים הגדולה, חדר הטרקלין ובית-המרחץ אשר שולב בתוכו. רבים מכירים ודאי היטב את בית-המרחץ הרומי, ששוחזר על פסגת מצדה. בית-המרחץ בהרודיון נבנה בסגנון דומה, אלא שיש בו חידוש - חדר עגול ועל ראשו כיפה אשר נשתמרה להפליא. במבנה העגול שהקיף את הארמון ניתן להבחין בנקל - אך תוכו של מבנה טבעתי זה למעשה לא נחשף עדיין. מצויים היו כאן (בזמנו) מסדרונות, אחד מעל השני - אשר הקיפו במעגל את הארמון. ניתן לשחזר כאן (בנוסף לשתי קומות מרתף) חמש קומות של מסדרונות (!) אשר לשלוש מהן יש שרידים בשטח ואילו את שתי הקומות העליונות מייצגות כיום רק אבני המפולות הרבות. סביב לחומות ניצבו ארבעה מגדלים - לכל ארבע רוחות השמים. שלושה מהם היו עגולים למחצה ולא הצטיינו בגובה מיוחד. יוצא דופן היה המגדל הרביעי - המזרחי. מה ששרד ממנו כיום (ולגובה של 16 מטר) הינו אך ורק מסד אטום. על ראש המסד ניתן לשחזר קומות רבות והמגדל כולו הגיע, לדעתנו, לגובה של 40-45 מטר בעת בנייתו. אין אמנם עדות ישירה לכך כיום בהרודיון, אך נוכל להעזר בכתבי יוסף בן-מתתיהו. מסדו של המגדל המזרחי בהרודיון דומה למסד המצוי בחצר המצודה בירושלים (מגדל פצאל), אשר נבנה גם הוא בימי הורדוס - יוסף בן-מתתיהו (פלביוס) תיאר בפרטי פרטים את שלושת המגדלים הגבוהים אשר היו בירושלים (מגדל פצאל הינו אחד מהם) ולפי תיאורו הגיעו שניים מהם לגובה מרשים זה של 40-45 מטר.
צורתו המיוחדת של המבנה שהוקם בהר הרודיון, ואשר נכון לקרוא לו בשם "ארמון מבצר ההר", הפכה אותו למונומנט. ואכן, אם נזכור את תפקידיו של האתר בהרודיון - אשר נועד להנציח גם קרב וגם את שמו של המלך - ניווכח לדעת, כי משימה זו הוגשמה בהצלחה מרובה בעת בניין ההר המלאכותי. במורדות ההר נחצבו, בימיו של הורדוס, מספר בורות-מים גדולים אשר הבטיחו אספקת מים סדירה אל ראש ההר, בעת שלום כבעת חרום. הבורות נחצבו בסמוך לגרם-המדרגות שעלה אל ראש ההר. העלייה עצמה הייתה מרשימה ביותר בעבר, מאחר שהמדרגות חודרות למעשה (בחלקן העליון) אל תוך המילוי המלאכותי הסובב את הבניין העגול. בכדי להגן על המדרגות נבנו כאן קירות תמך ועליהן קשתות אבן, אשר העולים עברו מתחתן. כמה מן הקשתות הללו נחשפו וניתן לראותן במורד ההר. הבה נראה כיצד מתאר יוסף בן-מתתיהו את אתר הרודיון, ונוכל להבחין עד כמה תואם תיאורו את השרידים המצויים כאן: "וכאשר עשה הורדוס זכר עולם לקרוביו ולאוהביו, לא זלזל גם בזכר עצמו: על כן בנה מבצר בהר הפונה אל ארץ ערב וקרא לו הרודיון על שמו. ואף הרמה העשויה בידי אדם, במרחק ששים ריס מירושלים, אשר דמות לה כמראה שד. גם לה קרא הורדוס בשם הזה וכלל את יפיה בכבוד וברות נדיבה כי את ראש הרמה הקיף מגדלים עגולים, ואת כל הכיכר המוקפת מילא ארמונות נהדרים ולא רק מראה הבתים בפנים היה תאוה לעינים, כי אם גם מחוץ היה עושר רב שפוך על הקירות והקרנות והגגות. המלך פיזר כסף רב למשוך ממרחק מים רבים עד ראש הרמה, ובשיפוע הגבעה חצב מאתיים מעלות שיש לבן צח, כי הייתה הגבעה גבוהה למדי. אף כי כולה נעשתה בידי אדם. וגם בתחתית הגבעה הקים הורדוס בנייני מלכים אחרים, בתי מסכנות לכלי בית המלך ובתי משכן לעבדיו, עד כי דמתה המצודה הזאת לכל חוקיה לעיר שלמה בתחום ארמון מלכים". (מלחמת היהודים א' כ"א, י). כפי שניתן ללמוד מן הקטע המצוטט כאן, הרי כבר יוסף בן-מתתיהו הזכיר את קיומה של הרודיון התחתית. את המבט הטוב ביותר על שרידי האתר המצוי למרגלות ההר, ניתן לראות כיום מפסגתו. במיוחד בולטים לעין שרידי הבריכה הגדולה אשר נבנתה במרכז הרודיון התחתית ובמשטח הנרחב שממזרח לה - ממש כמו מגרש כדורגל ענק. מי שיתבונן היטב יוכל להבחין בכך, שהמשטח הנרחב עוצב כולו ביד אדם. עמק שלם מולא כאן, לשם כך, בעפר. גם ב"סכר" האדמה, אשר נועד לתמוך במשטח ענק זה ניתן להבחין יפה במבט מראש ההר. הבריכה שהייתה כאן אורכה היה כ- 70 מטר ורוחבה כ- 45 מטר. נפח המים שאצרה בתוכה (עומקה התקרב ל- 4 מטר) היה כ- 10,000 מטר מעוקב. הבריכה שימשה כמאגר למי האמה (שהזכרנו קודם-לכן) וגם כבריכת שחייה המיועדת לימות הקיץ החמים. בבריכה זו ניתן היה לשייט בסירות קטנות ובעזרתן להגיע אל מבנה שעמד במרכזה. ממבנה עגול זה שרדו רק יסודותיו, אך בנקל ניתן לשחזר כאן בניין עגול המוקף בעמודים. המשטחים אשר הקיפו את הבריכה נועדו לשמש כתשתית לגן-נוי ענק, שהיה נטוע ומסודר למיטב המסורת הרומאית. כאן טיילו בוודאי להנאתם אורחי הארמון הנרחב אשר כללו לא רק את המלך ובני משפחתו אלא גם את רעיו וידידיו (אנו מכנים את כולם בשם אורחים, כי לא מדובר בארמון קבע לכל ימות השנה אלא למעשה בארמון קיץ). את הגן שהיה כאן הקיפו עזרות עמודים (מרפסות מקורות), אשר מהן נותרו רק שרידים בודדים. העזרה המפוארת ביותר מביניהן עמדה בצידו המזרחי של הגן - על גבי סכר. האדמה שכבר הזכרנו. הבריכה הגדולה היוותה לא רק את מרכזו של הגן אלא אף את "ליבה" של הרודיון התחתית כולה, וכל מי שהשקיף בימים ההם הן ההר אל הרודיון התחתית, נהנה ממראה הבריכה והגנים המקיפים אותה וכל זרת על רקע המדבר שמסביב.
על מדרונה הצפוני של הרודיון, מדרום-מזרח למכלול הבריכה בולטים עד היום בשטח שרידי בניין ארוך, בנוי בחלקו מאבני גזית. אורכו של בניין זה הוא 130 מטרים (!) ורוחבו כמחצית מידה זו. מעט מאוד שרד מבניין רב- מידות זה - קירות ספורים, שרידי קמרונות אבן וחדר אחד בודד שנותר בשלמותו על קמרונו. גודלו של הבניין ומיקומו מעידים על חשיבותו. סביר ביותר להניח כי כאן עמד מבנה הארמון המרכזי. כאן נערכו בוודאי הנשפים המרכזיים של הרודיון וכאן התגוררו האורחים הנכבדים – להוציא את הידידים הקרובים ביותר אשר אותם הזמין המלך להתגורר בחווילה הנסתרת והמוגנת אשר בראש ההר. למרגלות שרידי הבניין הארוך ניתן להבחין במשטח ארוך וצר (כמו מסלול מרוצים) - למעלה מ- 300 מטר אורכו, ישר ומפולס - מעשה ידי אדם. המשטח צר מכדי לערוך עליו מרוצי סוסים (מרוצי סוסים ומרכבות נערכו בימיו של הורדוס בירושלים, קיסריה ואף ביריחו); אך האם נערכו כאן תחרויות אתלטיקה? או אולי ערכו כאן נשות הארמון את טיולן היומי? או אולי קשור המסלול בבניין מיוחד במינו שנתגלה בקצהו? אך על כך נספר בהמשך. הרודיון התחתית משתרעת גם צפונית למכלול הבריכה - מצפון לכביש, אשר דרכו מגיעים כיום אל הרודיון מכיוון בית-לחם (והנמשך משם לתקוע ולחברון). איזור זה לא היה ידוע בעבר לחוקרים השונים, ונתגלה לראשונה תוך כדי החפירות אשר ניהלתי במקום (החל משנת 1972) מטעם האוניברסיטה העברית בסיועו של עמנואל דמתי, קצין המטה לארכיאולוגיה במפקדת יהודה ושומרון. את ההר חשפו ארכיאולוגים מן המסדר הפרנציסקני בירושלים עוד בשנות הששים, ממש ערב מלחמת ששת הימים. את המלאכה השלימה רשות הגנים הלאומיים בסיוע הארכיאולוג גדעון פרסטר. הבה נחזור אל צפונה של הרודיון התחתית. כאן ערכנו רק בדיקות מצומצמות, אך הן מעידות על סידרה של אגפי ארמון אשר השתרעו גם צפונה. כאן עמדו בניינים מלכותיים מעוטרים ובצידם מבני משק המהווים חלק בלתי-נפרד מכל ארמון ראוי לשמו. בין שרידי הארמון נציין במיוחד בית-מרחץ רומי, נוסף על המרחץ המצוי בראש ההר, וכן בתי-מרחץ אחרים, אשר היו משולבים בוודאי בעבר בבנייני הארמון השונים. בניין נוסף אשר חשפנו כאן בשלמותו שייך לתקופה הרבה יותר מאוחרת -לתקופה הביזאנטית. הישוב הביזאנטי התנחל בהרודיון על גבי חורבות הארמון הנרחב. בתוך ארמון מבצר ההר התיישבה עדת נזירים קטנה ואף בנתה לה כנסייה קטנה אשר שולבה באחד מחדרי הארמון. בכנסייה אשר בצפון הרודיון התחתית מצאנו רצפות פסיפס מעוטרות וגם שלוש כתובות הקדשה אשר שולבו בהן. בשולי האיזור הצפוני, ממש בסמוך להצטלבות הכביש העולה כיום אל ההר, חשפנו קטע של בניין שרותים גדול ובתוכו מחסן ארוך וצר. תקרתו המקומרת של מחסן זה קרסה תחתיה, אולי ברעידת אדמה, וקברה עשרות קנקני-אגירה גדולים. גם שרידי אורווה נתגלו במקום. כן שכנו כאן הסוסים אשר על גביהם הגיעו המלך ובני לווייתו מן הבירה - ירושלים. הזכרנו בניין יוצא-דופן בהקשר למסלול הארוך. בניין זה היווה את ההפתעה הגדולה ביותר שחיכתה לנו בעבודתנו בהרודיון התחתית. הבניין, שכונה על-ידינו בשם "הבניין המונומנטלי" חבוי קמעה מדרום למכלול הבריכה בתחילת המדרון העולה אל ראש ההר. חשפנו אמנם בניין זה בשלמותו, אך חידתו עדיין לא נפתרה. הבניין בנוי אבני גזית גדולות, ואין עליו כל עיטור חיצוני - אך לעומת זאת נשתמרו בתוכו שרידי אולם גדול ומפואר, המוקף חצאי עמודים וביניהם גומחות (שקעים בתוך קיר). את האולם ביסתה בעבר תקרה מקומרת מרשימה. לאיזו מטרה נועד בניין זה? על כך אין לנו עדיין תשובה ברורה. הבניין חריג בין שרידי הבנייה המוכרים בארץ מימיו של הורדוס. קירותיו העבים מרמזים על קומות נוספות, או אפילו על מונומנט שנבנה מעליו. תוך כדי החפירה עלתה האפשרות, כי כאן עשוי היה להיות מקום קברו של הורדוס.
על קבורתו של הורדוס בהרודיון מספר לנו יוסף בן-מתתיהו. את הלווייה תיאר הסופר בפרטי-פרטים (מה שהיינו מכנים היום טקס צבאי מלא) אך את מקום הקבר המדויק לא ציין. למרות אכזבתנו עדיין קיימת האפשרות, כי הבניין המונומנטלי שנתגלה, אכן קשור עם מקום קברו של הורדוס המסתתר, אולי, בקרבתו. אם אמנם יסתבר כך בעתיד - הרי ייתכן שהמסלול הארוך המסתיים ליד הבניין המונומנטלי - נבנה ונועד במיוחד לטכס ההלווייה המפואר אשר נערך כאן. קיימת גם אפשרות נוספת - כי הקבר מסתתר בתוך הר הרודיון. יש חוקרים הטוענים כי צורתו של ההר נובעת מכך - כדוגמת בנייני הקבר העגולים אשר בנו לעצמם כמה משליטי רומא, כאוגוסטוס ואדרינוס. לדעתנו יש מקור הרבה יותר קרוב לדמותו של ארמון מבצר ההר ואף הוא הוקם בימיו של הורדוס ושימש כארמון וכמבצר - הוא מבצר אנטוניה אשר נבנה בירושלים, בסמוך להר הבית. את האנטוניה כמו את ארמון מבצר ההר הקיפו חומות, ארבעה מגדלים (מהם אחד המצטיין בגובהו) וגם כאן היו שיפועים חזקים סביב לחומות המבצר. כל זאת על פי תיאוריו של יוסף בן-מתתיהו, שכן שרידי מבצר אנטוניה הרוסים לגמרי. תולדות הרודיון לאחר מותו של הורדוס ראויים לרשימה בפני עצמה. נציין רק כי ההר המבוצר משך אליו הן את הקנאים במרד הראשון ברומאים, שקדם לחורבן בית המקדש השני והן את אנשיו של בר-כוכבא. המרד הראשון הותיר אחריו במקום שרידים, כמו ספסלי בית-הכנסת שנבנה בתוך טרקלינו של הורדוס וכן מקוואות טהרה שנחפרו בתוך חצר העמודים הנרחבת. המרד השני - מרד בר-כוכבא - הותיר אחריו מערכת מנהרות (בונקר של ממש) המצויה בתוך ההר, אך עדיין סגורה לקהל המבקרים. אתר הרודיון עדיין לא אמר את מלתו האחרונה. חפירות ארכיאולוגיות בעתיד עוד ידובבו ודאי את ההר והבניינים אשר למרגלותיו - ויעשירו את ידיעותינו אודות תולדות הרודיון, השוכנת אל מול מדבר.
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
