רב ראשי לישראל, רב ראשי של אירלנד.

נולד בלומז'ה, פולין. ב-1897 עבר עם הוריו ללידז, אנגליה, שם מונה אביו הרב יואל לרב. ב-1908 הוא הוסמך לרבנות בעצמו. הוא למד מתימטיקה ולשונות קלאסיות ושמיות באוניברסטאות בלונדון ופריז. הוא קיבל את ה- MA שלו בזכות מחקרו על "התכלת בישראל". ב-1914 הוא הוסמך כדוקטור לספרות באוניברסיטת דבלין. הוא זכה להכרה בלונדון. ב-1916 הוא התקבל כרב בעיר בלפסט וב-1919 היה לרבה הראשי של אירלנד. ב-1925 הוא נבחר לרבה הראשי של אירלנד העצמאית וזכה לכבוד גם מתושבי אירלנד הלא יהודיים, ואף הצליח למנוע את הכרזת השחיטה היהודית כלא חוקית באירלנד.

בסוף שנת 1936 הוא נבחר לשרת כרבה הראשי של ישראל והשתקע בירושלים.
ב-1939 הוא השתתף בועידת "השולחן העגול" בלונדון.
ב-1940 הוא ניבחר לראש ועד הישיבות בארץ ישראל.
ב-1941 יצא הרב הרצוג למסע להצלת יהודי אירופה הוא ביקר באנגליה, דרום אפריקה וארה "ב כמו כן הוא קיבל את הסכמת הממשל הסובייטי לתת ליהודים פליטי ישיבות מליטא ופולין לעבור דרך רוסיה למזרח הרחוק ומשם הם עלו לארץ ישראל. ב-1943 הוא נסע לתורכיה לפעול למען היהודים שהיו באזורים שנכבשו בידי הנאצים. ב-1946 הרב הרצוג נסע לפולין על מנת לשכנע את פליטי השואה  לעלות לארץ ישראל. הוא התקבל לראיונות אצל האפיפיור ומדינאים בכל רחבי אירופה המערבית בנוגע להוצאת ילדים יהודיים שהוסתרו במנזרים ובבתי נוצרים והתחנכו שם בזמן המלחמה והחזרתם ליהדות.

על שמו קם הישוב "משואות יצחק " בגוש עציון ישוב שחרב ב-1948 עם נפילת הגוש. לאחר קום המדינה הוא הוכר רשמית כרב הראשי לישראל וכנשיא בית הדין הרבני הגדול.
לאחר מותו יצא ספר שאלות ותשובות שלו בנושאי אישות "היכל יצחק" (אבן-העזר חלק א' ירושלים תש"ך).



על רבנים נוספים:
הרב בן ציון ח"י עוזיאל (1880-1953)
הרב מאיר (ברלין) בר-אילן (1880-1949)
הרב יצחק ניסים (1896-1981)
הרב שלמה גורן (1917-1994)
הרב עובדיה יוסף (1920-)
הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג (1888-1953)