בין מייסדי הארגון הציוני העולמי, פילוסוף, סופר, נואם בחסד, רופא.
הוא נולד בפסט ,הונגריה, כשמעון מקסימיליאן זידפלד למשפחה אורתודוכסית אך הוא ניתק כל קשר לדת ובהמשך חייו אף הואשם באנטי-דתיות. הוא למד רפואה באוניברסיטה בפסט ולאחר מכן ב-1880 הוא התיישב בפריז שם הוא חפש את דרכו גם כעיתונאי . הוא שימש ככתב חוץ של עיתונים מערביים מכמה מדינות גרמניה, אוסטריה וארגנטינה. הוא הגיע לפרסומו כהוגה דעות ומבקר של החברה לאחר שפרסם כמה מאמרי ביקורת חריפים בנושאי חברה, דת, ממשל, אומנות וספרות הוא כתב תחת הפסבדונים "מקס נורדאו". מאמריו עוררו מחלוקות רבות ונלמדו ועוררו ויכוחים גם שנים רבות לאחר שנכתבו. הין עבודותיו היותר מפורסמות: "השקרים המוסכמים של תרבותנו" (1883) "פרדוקסים" (1885) ו"התנוונות" (1892).

נורדאו שהכיר את הרצל עקב היותם קולגות (שניהם היו כתבי חוץ של עיתונאים גרמנים) שמע ממנו על רעיונו להקים מדינה רק של יהודים ב-1895 והתלהב מהרעיון. הוא היה יד ימינו של הרצל ושימש כסגן נשיא וכנשיא במספר קונגרסים ציוניים.

נורדאו היה ציוני פוליטי ובשנת 1920 הוא נאם ב-"אלברט הול" ויצא בקריאה לפינוי מיידי של 600,000 יהודים ממזרח אירופה לארץ ישראל. הוא האמין שעל ידי כך ייווצר לבסוף רוב פוליטי של יהודים בארץ ישראל מה שבסוף לדעתו יוביל לעצמאות פוליטית יהודית בארץ ישראל. הצעתו זו לא התקבלה ונדחתה כלא מציאותית בידי ראשי הציונות דאז.

נורדאו מת בפריז ב-1923 וגופתו הובאה לקבורה בארץ בתל-אביב ב-1926 .


על אנשי מעש נוספים:
ז'בוטינסקי ולדימיר (זאב) (1880-1944)
לאון (יהודה לייב) פינסקר : חלוץ ציוני (1821-1891)
אחד העם (1856-1927)
חיים לסקוב (1919-1983)
יוסף ויתקין (1876-1912)
שולמית אלוני (1928-)
אלכסנדר זייד (1886-1938)
יצחק טבנקין (1887-1971)
יגאל ידין (1917-1984)
ישראל שוחט (1886-1961)
מקס נורדאו (1849-1923)