העלייה לרגל למֶכָּה(1) - החג' - היא אחת מחמש מצוות היסוד באסלאם ("חמשת עמודי האסלאם"). גברים ונשים מוסלמים, מבוגרים ובריאים, חייבים לקיים מצווה זו לפחות פעם בחייהם, ולעלות לרגל אל העיר מכה – העיר הקדושה ביותר באסלאם, שלפי המסורת המוסלמית היא עיר הולדתו של הנביא מוחמד. אבל למעשה "רק מיעוטם של המוסלמים עושים כן."(2)
העלייה לרגל למכה מתקיימת במועד קבוע בלוח השנה המוסלמי. מילוי המצווה כרוך במערכת קבועה של טקסים: ראשית – טקס ההיטהרות וההתקדשות לפני הכניסה למכה – שבמהלכו לובש עולה הרגל בגד מיוחד עשוי משתי יריעות בד לבן שלא נתפרו, והולך בראש גלוי וברגליים יחפות (או בסנדלים בלבד). לאחר מכן – ובלבוש המיוחד – חייב עולה הרגל להקיף את הַכַּעְבָּה שבע פעמים ולנשק את האבן השחורה שבתוכה.(3) לאחר שבע ההקפות באה הריצה בין שתי גבעות (צפא ומרווה), שגם היא נעשית שבע פעמים. מכאן עולים להר הרחמים (ערפאת) ומקיימים שם טקס עמידה. מהר הרחמים עוברים לעמק מנא, לטקס השלכת אבנים. שם, במנא, מסתיימת העלייה לרגל – החג' –בתום עשרה ימים, ומתחיל החג הגדול באסלאם, חג הקרבן (עיד אלאדחא), שנמשך ארבעה ימים. את חג הקרבן חוגגים עולי הרגל במכה, ושאר המוסלמים – חוגגים אותו במקומותיהם. "חג זה נחוג במשך ארבעה ימים בכל העולם המוסלמי בתפילת חג מיוחדת… ובשחיטת קרבן, שאינו אלא זבח משפחתי, אשר שני שלישים ממנו הם לצדקה."
בסיום מצוות העלייה לרגל מקבל עולה הרגל את התואר "חאג'", ופונה לעיר אל-מדינה(4) לביקור בקברו של הנביא מוחמד.
יש באסלאם הטוענים שאפשר לקיים את מצוות העלייה לרגל (החג') באמצעות שליח, ואם אדם לא הצליח לקיים מצווה זו בחייו – חובה על יורשיו לקיים אותה במקומו לאחר מותו.


(1) העיר הקדושה ביותר באסלאם היא מכה שבערב הסעודית, ואחריה בדרגת קדושה שנייה – העיר אל-מדינה, גם היא בערב הסעודית, שבה קבור הנביא מוחמד. העיר השלישית בקדושתה לאסלאם היא ירושלים.
(2) פסח שנער, חג', בתוך: האנציקלופדיה העברית, כרך יז עמ' 131 – 132, תשכ"ה – 1965.
(3) הַכַּעְבָּה הוא מבנה גדול וחלול על עמודים המכוסה בד שחור יקר שעליו רקומים בחוטי זהב פסוקים מן הקוראן. בקיר המזרחי של הַכַּעְבָּה נמצאת האבן השחורה שקוטרה 30 ס"מ.
(4) ר' לעיל הערה 1.


כדאי לקרוא גם על ירושלים והאסלאם.