נולדה בארצות הברית, ושם גדלה ופעלה בתחומי החינוך והתרבות היהודית.
במסגרת פעילותה הקימה בית ספר ערב – חידוש גדול באותה תקופה – למהגרים יהודים ממזרח אירופה. ביקוריה בארץ ישראל בשנים 1909, 1912 עוררו אותה לפעילות ציונית: לאחר שראתה מקרוב את העוני והמחלות ששררו בארץ ישראל, יזמה את הקמת ארגון "הדסה" במטרה להביא לארץ שירותי רפואה וסיוע.
בשנת 1920 התיישבה הנריאטה סאלד בארץ, וכעבור 10 שנים נבחרה לעמוד בראש השירות הארצי לעבודה סוציאלית של ההנהלה הציונית. הנריאטה סאלד הקימה את בית הספר הראשון לעובדות סוציאליות בארץ ישראל, ייסדה בית ספר מקצועיים ועסקה בשיקום נוער עבריין.
בשנת 1933 מונתה למנהלת עליית הנוער – וזכתה לכינוי "אם היישוב".
קיבוץ כפר סאלד שבגליל העליון ומכון סאלד למחקר מדעי ההתנהגות בירושלים נקראים על שמה.