1. (בלועזית: קולוניה) אזור המנוהל בידי מדינה זרה, השולטת בו מבחינה מדינית וכלכלית. מרבית המושבות הוקמו החל מן המאה ה-16 באזורים שונים של אמריקה הצפונית והדרומית, אסיה ואפריקה, על ידי מעצמות אירופיות ובהן בריטניה, צרפת, ספרד ופורטוגל. רוב המושבות קיבלו את עצמאותן במהלך המאה העשרים, אך ברבות מהן השפעת השלטון הקולוניאלי ניכרת עד היום.

2. צורת ההתיישבות הראשונה של החלוצים היהודים בארץ ישראל בסוף המאה ה-19. המושבות החלו כיישובים כפריים המבוססים על משקים פרטיים, ועם הזמן הפכו מרביתן ליישובים עירוניים.