קופה: כספים שנאספו בצורה מאורגנת ומרכזית על-ידי הקהילה, וחולקו לעניים אחת לשבוע.
תמחוי: מנות אוכל לכלכלה יומית שנאספו במרוכז על-ידי הקהילה, וחולקו מידי יום לנזקקים.

את הכסף לצדקה (=קופה) ואת מנות האוכל לתמחוי היו גובים מתושבי המקום - בהבדל אחד: לתמחוי היו גובים מכל מי ששהה בעיר 30 יום - ובכלל זה מי ששהה במקום באופן זמני; ואילו צדקה גבו רק ממי שחי בעיר שישה חודשים לפחות - ונחשב לתושב קבע. ועוד הבדל: הצדקה ניתנה רק לתושבי העיר; ואילו חלוקת מנות אוכל (תמחוי) הייתה מיועדת לכל נזקק, גם לזה שאינו תושב המקום.

כלכלת לינה: שירותי אכסניה של תושבי העיר היהודית לעוברי אורח; על-פי מעט הפרטים במקורות, נראה שהקהילה גבתה מס מיוחד לצורך זה.

קבורה ועזרה לאבלים: העזרה לאבלים כללה מזון במשך ימי האבל, בעיקר לסעודת ההבראה שאחרי הקבורה. אשר לסדרי הקבורה: בתקופה זו לא הייתה הקבורה נתונה לפיקוח עירוני ולא נעשתה במימון עירוני. כל אדם היה דואג לצרכיו - קונה לעצמו או חופר לעצמו מערת קבר. לעתים הייתה למשפחה המורחבת מערת קבורה בבעלותה. למוסד הנשיאות הייתה השפעה מסוימת בתחום זה: משערים שמערות הקבורה בבית שערים נבנו ביוזמת רבי יהודה הנשיא. הקהילה טיפלה רק באותם מקרים שבהם משפחת המת לא הייתה מסוגלת לטפל בקבורתו.

צדקת שעה: העזרה המאורגנת של הקהילה לפתרון בעיות שעה, ובהן עזרה ליתומים ולאלמנות, הכנסת כלה, פדיון שבויים.