מניה שוחט (וילבושביץ) נולדה באחוזת אביה שבביילורוסיה. בגיל צעיר עזבה את הבית והצטרפה למפעל התעשייתי של אחיה במינסק כדי ללמוד על תנאי העבודה של הפועלים שם ולסייע בשיפורם. עקב פעילותה וקשריה עם דמויות שנודעו כחתרניות, נעצרה שוחט בקיץ 1899. בעודה בכלא פגשה את זובטוב, מפקד המשטרה החשאית של מוסקווה, וזה הציע לה להקים תנועת פועלים שתהיה נאמנה לצאר וכך תקבל את תמיכת המשטרה החשאית של ממשלת הצאר. זובטוב שכנע אותה להקים תנועת פועלים יהודים שתתרכז בנושאים מקצועיים וכלכליים ותמנע כליל מעיסוק בעניינים פוליטיים.

בקיץ 1901, תחת השפעתו של זובטוב, ייסדה שוחט את תנועת העבודה היהודית העצמאית. שביתות הפועלים שיזמה התנועה הביאו לתוצאות המקוות משום שהמשטרה החשאית תמכה בהן, אולם הבונד וארגונים יהודים סוציאליסטים נוספים התנגדו לתנועה ולפעולותיה.

בשנת 1903, לאחר הפוגרום ביהודי קישינב ובעקבות השינויים במדיניות ממשלת הצאר, פורקה התנועה. שנה לאחר מכן, נחום, אחיה של מניה, הזמין אותה לבקר בארץ ישראל. במשך שנה נדדה לאורכה ולרוחבה של הארץ והגיעה למסקנה שהקמת ישובים קולקטיביים חקלאיים מהווה תנאי חיוני לייסוד מדינה יהודית בארץ ישראל. בשנת 1907 יצאה שוחט לאירופה וארה"ב כדי ללמוד על צורות הישוב הקומוניסטיות השונות שהיו קיימות שם. בשובה לארץ, חיפשה שותפים לרעיונותיה הקומוניסטים והפכה למעורבת ב"קבוצת בר-גיורא" שהונהגה על ידי ישראל שוחט. בשנים 1907-1908, תחת השפעתה ובעידודה, התיישבה הקבוצה בחווה ליד סג'רה (אילניה) וניסתה להקים שם חווה קולקטיבית. היה זה הנסיון הראשון בארץ של הקמת ישוב כגון זה.

בשנת 1908 נישאו מניה וישראל שוחט ושנה לאחר מכן, היו השניים בין מקימי ארגון "השומר". עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, הגלו אותם השלטונות התורכים לבורסה שבתורכיה. לאחר שהשתתפו בוועידת פועלי ציון בסטוקהולם, שבדיה, חזרו מניה וישראל לארץ והצטרפו למפלגת אחדות העבודה. בשנת 1921, הצטרפה מניה למשלחת הראשונה שנסעה לארה"ב מטעם ההסתדרות. נוכחותה במשלחת עוררה גלים של התנגדות מצד חברי הבונד והקומוניסטים, שזכרו לה את שיתוף הפעולה עם המשטרה החשאית ברוסיה.

בשנים שלאחר מכן הפכה מניה שוחט לפעילה בכפר גלעדי ובמיוחד, בנושא שיתוף הפעולה בין יהודים לערבים. בשנת 1948 הצטרפה למפלגת מפ"ם ועקרה לתל אביב, שם הקדישה את מרצה לפעילות חברתית ולכתיבה.