אנה פרנק נולדה בפרנקפורט שבגרמניה. הוריה, אדית ואוטו, היו נצר למשפחות יהודיות שחיו במשך דורות רבים בגרמניה. בשנת 1933, עם עליית המפלגה הנאציונאל-סוציאלסטית בהנהגתו של היטלר לשלטון, החליטו הוריה של אנה שגרמניה כבר אינה בטוחה ליהודים. הם עברו להתגורר באמסטרדם שבהולנד עם שתי בנותיהן: אנה ואחותה הבוגרת ממנה - מרגוט. בעת הזו הייתה אנה בת ארבע ועד גיל אחת עשרה, בשנת 1942, היא גרה עם משפחתה בהולנד בשלווה יחסית.

בשנת 1940 נכבשה הולנד על ידי הנאצים וחדלה אף היא מלשמש מקום בטוח ליהודים. בשנתיים שלאחר הכיבוש, עקב המגבלות שהוטלו על ידי השלטונות הנאציים, הלכו והוצרו צעדי היהודים בהולנד ואנה אולצה לעבור מבית הספר הציבורי בו למדה לבית ספר יהודי. בשנת 1942 החלו הנאצים במשלוח יהודים ל"מחנות עבודה" - שהיו למעשה מחנות השמדה.

ב-9 ביולי 1942, בעקבות האיום של משלוח למחנות, עברה משפחתה של אנה למקום מחבוא באגף נסתר של הבניין בו עבד אוטו. במשך שנתיים הסתתרה המשפחה עם עוד ארבעה יהודים נוספים, כשידידים גויים דואגים להבריח לתוך המחבוא מזון ומצרכים חיוניים. במהלך כל התקופה ניהלה אנה יומן ובו תיארה, בצורה מפוקחת, בוגרת מלאה באופטימיות ובאהבת האדם, את הקורות אותה ואת האחרים.

ב-4 באוגוסט 1944, בעקבות הלשנה של מודיע הולנדי, פרצה "המשטרה הירוקה" (המשטרה הנאצית החשאית) למחבוא ושלחה את כל שמונת דייריו למחנה ההשמדה אושוויץ בפולין. אמה של אנה, אדית, מתה באושוויץ לאחר כמה חודשים. אנה ואחותה מרגוט נשלחו לברגן בלזן ושם מתו מטיפוס בתחילת שנת 1945. מלבד אוטו פרנק, שנמצא חי באושוויץ כשכוחות בעלות הברית שיחררו את המחנה, מתו כל יתר השותפים למחבוא.

לאחר המלחמה מצאו חברי המשפחה את היומן של אנה והעבירו אותו לאביה, שהוציא אותו לאור בשנת 1947. מאז פורסם לראשונה, תורגם היומן ליותר מחמישים שפות ומקום המסתור הפך ל"מוזיאון אנה פרנק". אוטו פרנק הלך לעולמו בשנת 1980.