מראה המודרני של ירושלים של היום קיים הרבה בזכות מאמצי ראש העיר לשעבר שלה - טדי קולק. הוא עמל על פיתוח העיר מבחינה כלכלית, תרבותית, חברתית ובהתאם למעמדה כעיר הבירה של ישראל.

קולק נולד בוינה והיה פעיל בתנועה החלוצית "החלוץ" באירופה. הוא עלה לארץ ישראל בשנת 1934. הוא היה בין המייסדים של קיבוץ עין-גב. זמן קצר לפני פרוץ מלחמת העולם השניה הוא החל לשרת בתפקידים שונים בחו"ל.
בהתחלת הקריירה הוא ייצג את האינטרסים היהודיים באירופה, הוא פגש את אדולף אייכמן וארגן משלוח של 3,000 צעירים יהודיים לאנגליה. בין השנים 1940 ל- 1947 הוא עבד עם הסוכנות היהודית באירופה, שומר על קשר הדוק עם המחתרת היהודית, הוא היה מעורב בפעולת ההצלה "בריחה ". בין 1947 ל- 1948 הוא היה נציג "ההגנה" לוושינגטון ועזר לצבירת התחמושת בשביל הצבא החדש של המדינה שבדרך. בתחילת שנות החמישים הוא שרת כציר לוושינגטון אולם בשנת 1952, עקב היותו קרוב לבן-גוריון, הוא שב לארץ והיה למנהל משרד ראש הממשלה, תפקיד אותו הוא מילא עד 1964. הוא ייסד וניהל את מוזיאון ישראל - המוזיאון הלאומי של ישראל - בירושלים. הוא הרגיש שקיומו של המוזיאון בירושלים תורם לשם הטוב הפוליטי של ירושלים כבירת ישראל.

בשנת 1965 נבחר קולק לתפקיד ראש העיר של ירושלים. הוא שרת בתפקיד זה במשך 28 השנים הבאות. הוא ניהל את העיר כאשר היא הייתה חצויה והיה ראש העיר כאשר היא אוחדה בשנת 1967. קולק היה נחוש לפתח את ירושלים לא רק כעיר מאוחדת מבחינה גאוגרפית ומוניציפאלית אלא גם כמאוחדת מבחינה חברתית. ואמנם רוב מאמציו הנמרצים של קולק הופנו לגישור הפער בין האכלוסיה, הדתית והאתנית, השונה בעיר. הוא הכיר בצרכי הסקטור הערבי בתוך הבירה היהודית, באופן דומה הוא כיבד את ערכיה הדתיים של הקהילה החרדית אולם לא נתן להשפעה דתית להתערב בניהול ענייני העיר. הוא ניהל הדברות עם קבוצות המיעוט בעיר במיוחד עם תושביה הערביים, מה שלעיתים גרם לניכור בינו ובין בוחריו, אולם, למרות זאת קולק בזכות סבלנותו ופתיחותו זכה להערכתם של רבים הן מתוך ירושלים והן מחוצה לה.

תחת ניהולו של קולק ובמיוחד לאחר איחוד העיר בשנת 1967 גדלה ירושלים הן בגודל והן במגוון. שכונות חדשות הוקמו, הן בתוך העיר והן בפרברים מחוצה לה. פארקים, מרכזי קהילה מוסדות דת וחינוך קיבלו תמיכה. נתיבים חדשים ובצידם עצים נסללו. נוף העיר השתנה באופן דרמטי, האורבניזציה ,הכבישים המהירים החדשים שנסללו וחצו הרים גבעות ועמקים שינו את הנוף והפכו את ירושלים למודרנית.

בנוסף להיותו מייסד מוזיאון ישראל, בנה קולק מוסדות ציבור אחרים בתוך העיר ביניהם תיאטרון ירושלים, שעתה מכיל קומפלקס שלם. קולק פיקח על בנייתו מחדש של הרובע היהודי בעיר העתיקה כמו גם עם שחזורם של אתרים היסטוריים רבים וקידום המחקר הארכיאולוגי בעיר. רבים מהפרוייקטים של קולק הצליחו בזכות עקשנותו ובזכות היותו מתרים מוצלח. בשנת 1991 הוא הקים את "קרן ירושלים" שמטרתה היא הרחבת פיתוחה האסתטי והתרבותי של העיר.

בשנת 1988 זכה טדי קולק בפרס ישראל על תרומתו המיוחדת למדינה. 5 שנים לאחר מכן הוא החליט לוותר על הפרישה המתוכננת ולרוץ לראשות העיר אולם הוא הפסיד למועמד הליכוד, אהוד אולמרט.