חגיגות ראש השנה בחלקו המערבי של העולם מתקיימות באחד בינואר. לחגיגות אין משמעות דתית. הן מציינות את בוא השנה החדשה ואת ההתחדשות המחזורית שבכל תקופת זמן היוצרת שנה שלמה.

יום זה מצוין בדרך כלל בסעודה חגיגית, באיחולים, בקשות והחלטות לקראת השנה החדשה. רבים חוגגים בלילה של ה –31 בדצמבר, כאשר שיא החגיגה מגיע לקראת שעת חצות, השעה בה מסתיימת השנה ונכנסת שנה חדשה.

בתקופה העתיקה ציינו את השנה החדשה במועדים שונים. למשל, במצרים העתיקה החלה השנה ביום השוויון החל ב-21 בספטמבר, בעוד שאצל היוונים צוין התאריך ביום הקצר בשנה – 21 בדצמבר. הלוח הרומי קבע את ראש השנה ב-1 במרץ, אבל, משנת 153 לפני הספירה שינו הרומים את יום ראש השנה ל – 1 בינואר.

בתקופת ימי הביניים היה מקובל לחגוג באירופה את תחילת השנה ב - 25 במרץ, אבל האנגלים ציינו את היום ב – 25 בדצמבר, אשר מאוחר יותר הפך לחג המולד. וויליאם הכובש קבע ש – 1 בינואר הוא היום לציון תחילת השנה.
לבסוף, בשנת 1582, קבע האפיפיור גריגורי ה – 13 (על שמו נקרא "הלוח הגריגוריאני", - לוח השנה המקובל בעולם המערבי) את התאריך 1 בינואר כתחילתה של שנה חדשה.