תורת הנסתר, תורת הסוד, ביהדות.

ראשיתה של הקבלה בספרד ובדרום צרפת במאות 12 - 15, והמשכה בעיר צפת במאה ה- 16. הקבלה נקראת גם תורת הנסתר משום שהיא מבוססת על ההבחנה בין הנגלה, הגלוי בעולם ובתורה, לבין הנסתר בהם. לתורה יש מֵמַד גלוי שכל אדם מישראל יכול לפרשו ולהבינו בעזרת השכל הישר ובאמצעות המסורת. לעומת המֵמַד הגלוי קיימת תורת הנסתר, הקבלה, שהיא המֵמַד הסודי של העולם והתורה, והיא כוללת את 'סודות התורה' המיועדים רק למתי מעט - ל'יודעי סוד'. תורת הקבלה עוסקת במהות האלוהות, בבריאת העולם, בשכר ועונש, בגלות וגאולה ועוד. לנושא הגלות והגאולה היה מקום מיוחד בקבלה שהתפתחה בצפת במאה ה- 16.
אחד הרעיונות המרכזיים בקבלה הוא הקשר ההדדי בין מעשיו של האדם בעולמנו לבין העולמות העליונים - האלוהות. על-פי הקבלה, קיום העולם מותנה בזרימת ה'שפע' האלוהי מן העולמות העליונים אל עולמנו. וזרימה זו של 'שפע' מותנית במעשיו (הטובים או הרעים) של האדם.