תעלה שנחפרה כדי לחבר בין הים התיכון וים סוף, ולקצר את הדרך הימית בין אירופה לאסיה המזרחית ולאפריקה המזרחית.

משך החפירה ארך עשר שנים, בין 1859-1869. התעלה השפיעה רבות על התפתחותה ועל חיזוק מעמדה הכלכלי והאסטרטגי של מצרים ושל ארצות אחרות באזור. את הזיכיון לכריית התעלה קיבל המהנדס הצרפתי דה לֶסֶפְּס, ובמהלך העבודות הועסקו בכרייתה כ-60 אלף פועלים מצרִים. התעלה נחנכה בטקס חגיגי ומפואר, שהשתתפו בו כ-6000 איש, ובהם קיסרים ונציגים של בתי מלוכה אחרים באירופה. תחילה היו מרבית המניות של התעלה בידי צרפת וממשלת מצרים, אולם בשל קשיים כלכליים נאלצה ממשלת מצרים למכור את מניותיה בתעלה (1876).