סופר עברי, משכיל, אשר פנה אל הלאומיות היהודית ופעל לתחיית השפה העברית.

בספריו תיאר את חיי היהודים בתחום המושב. בין ספריו: "קבורת חמור", "התועה בדרכי החיים". סמולנסקין חולל מפנה בתנועת ההשכלה היהודית ברוסיה. בניגוד למשכילים יהודים אחרים אשר הציעו השתלבות בעם הרוסי לצד שמירה על ייחוד דתי-תרבותי, ביקש סמולנסקין להדגיש את הייחוד הלאומי של היהודים. הוא הציע להחיות את השפה העברית ולדבוק בה, מאחר שכך, טען, ישמור העם על כבודו ועל הזכות להיקרא בשם ישראל. בשנת 1869 החל סמולנסקין להוציא לאור כתב עת עברי, "השחר", שהיה כלי להפצת הרעיונות הלאומיים. רעיונותיו התקבלו בהתלהבות רבה בקרב נוער יהודי וסטודנטים יהודים בפטרסבורג ובמוסקבה. בהשפעתו הוקמו ספריות לספרות ולעיתונות בענייני יהדות.
בגיבוש תפיסתו הושפע סמולנסקין מגילויי הלאומיות באירופה ומגילויי האנטישמיות ברוסיה בשנות ה-70 של המאה ה-19.