ארגון של סוחרים ובעלי מלאכה. בימי הביניים, התארגנו הסוחרים והאומנים בכל עיר לפי קבוצות שעסקו באותו ענף, באגודות שנקראו "גילדות". כך קמו גילדות שונות של סוחרים, לדוגמה: גילדת סוחרי יין, סוחרי סוסים ועוד, וכן גילדות של אומנים, כגון: גילדת הסנדלרים, גילדת מעבדי עורות ועוד.
הגילדה הגנה על חבריה, קבעה מכסות ייצור שמותר לכל חבר לייצר, קבעה את מחירי הסחורות ואת איכותם. רק לחברי הגילדה מותר היה לעסוק במסחר ובמלאכה בעיר. לכל גילדה היו: סמל מיוחד, קדוש נוצרי שנחשב למגן על חבריה, והיו אף גילדות שהקימו לעצמן כנסיות.
