קריאות "הֶפּ-הֶפּ, מוות ליהודים!" נשמעו מפי פורעים שגירשו יהודים מערי גרמניה בימי הריאקציה שלאחר קונגרס וינה (1815).

הפרעות החלו במעשי אלימות של סטודנטים כנגד היהודים, בעיר וירצבורג שבדרום גרמניה, והתפשטו לערים נוספות. במהלך הפרעות בוצעו מעשי הרג וגזילת רכוש. אל הסטודנטים הצטרפו סוחרים, בעלי מלאכה איכרים ופועלים.
יש הסבורים כי "הפ הפ" הם ראשי תיבות של הצירוף Hierosolyma est Perdita שמשמעו: ירושלים אבודה.