תולדוט אתר ההיסטוריה - היישובים בנגב

ירוחם הוקמה בשנת 1951 ומספר תושביה כיום (1998) קרוב ל- 8,000.

המיקום

ירוחם נוסדה במרץ 1951 על כביש המחבר בין באר שבע למעלה העקרבים, סמוך למכתש הגדול. ירוחם נמצאת באזור דליל באוכלוסייה, ללא עורף יישובי כלשהו. היא רחוקה כ- 150 ק"מ ממרכז הארץ, ואינה נמצאת על ציר תחבורה מרכזי.

מקום היישוב נקבע בקרבת המכתש הגדול ושדה הפוספטים באורון כדי לאפשר לתושביו למצוא את פרנסתם בתעשיית המחצבים. בפועל, בשל מחסור במקורות תעסוקה באתרי החציבה שבקרבת היישוב ובשל חוסר מקומות עבודה חלופיים סבלה ירוחם מתחלופה ניכרת של תושבים לאורך השנים.

ציוני דרך

ירוחם החלה את דרכה כמעברת עולים. בעת היווסדה נקראה "כפר ירוחם" והיו בה כ- 400 תושבים. בתחילת שנות השישים נהרסה המעברה, והוחל בבניית העיירה. ב- 1962 הוסב שם העיירה ל"ירוחם".

העיירה ידעה עזיבות וטלטלות רבות. מרבית מייסדיה לא התיישבו בנגב מתוך בחירה. הם נשלחו להתיישב בחבל ארץ קשה זה, וחלקם נשארו ובנו בו את ביתם. סימי קריספין, שהגיעה מקזבלנקה שבמרוקו, מספרת: "הגענו בשנת 1954. בחיפה אמרו לנו שירוחם נמצאת בערך רבע שעה נסיעה מחיפה... יצאנו לדרך וכל פעם חשבנו 'הנה הגענו'... ראינו מסביב רק הרים ומדבר. אמי בכתה ולא רצתה להישאר. אמרנו לעצמנו: 'ארץ ישראל היא שלנו וגם כאן ארץ ישראל'..." (מתוך חלוצים בנגב, משרד החינוך, מחוז דרום)

גם כיום ממשיכים תושבי ירוחם להתמודד עם בעיות מורכבות - מנת חלקו של יישוב מרוחק באזור מדברי.

אוכלוסייה

בירוחם חיים כיום כ- 8,000 תושבים. במשך שנים סבלה ירוחם מתחלופה ניכרת של אוכלוסייתה עקב המחסור במקורות תעסוקה. היישוב נחלש מאוד כתוצאה מעזיבתם של תושבים, רובם צעירים. התופעה של הגירת תושבים מיישוב הממוקם באזור שוליים ליישובים שבאזור הגלעין היא תהליך אופייני המתרחש ברוב מדינות העולם. לכן במקומות רבים משתדלות הממשלות למצוא דרכים למשוך תושבים לאזורי השוליים. במדינת ישראל דאגה הממשלה להכליל את ירוחם, כמו את יתר היישובים בנגב, באזור פיתוח א'.

קבוצת יוצאי אסיה-אפריקה היא עדיין הקבוצה הגדולה ביותר בקרב אוכלוסיית היישוב. בשנים האחרונות (משנת 1989) מתיישבים בירוחם עולים מארצות מערב וחברי גרעינים של "בני עקיבא". לאחרונה החלו להיבנות שכונות חדשות במערב היישוב, סמוך לאגם ירוחם.

תעסוקה

מקור התעסוקה הראשון בחשיבותו בירוחם הוא התעשייה. באזור התעשייה של ירוחם ישנם מפעלים שחלק מהם מתבססים על אוצרות הטבע שבאזור. בין המפעלים הללו ניתן למצוא את מפעל "פניציה ירוחם" לייצור בקבוקים, מפעל "אקרשטיין" לייצור אריחים, ו"אגיס" - מפעל מתקדם לייצור מוצרי קוסמטיקה.
חלק מתושבי ירוחם מועסק מחוץ ליישוב, בתעשיית המחצבים ובתעשייה הכימית.
מקור התעסוקה השני בחשיבותו בירוחם הוא ענף השירותים הציבוריים והשירותים הקהילתיים.

בראשית שנות התשעים החלו לנסות לפתח בירוחם את ענף התיירות, בעיקר תוך ניצול אגם ירוחם, אך הניסיונות עדיין לא נשאו פרי .

למרות המאמצים לגוון את מקורות הפרנסה, עדיין סובל היישוב ממחסור במקומות עבודה, והאפשרויות בו מצומצמות.

פרויקט זהות

בירוחם מופעל פרויקט יחיד במינו לשימור ולשחזור שנותיו הראשונות של היישוב.
באמצעות מסמכים, תעודות, ראיונות, הקלטות וצילומים שנאספו בעזרת המייסדים והתושבים הראשונים יכולים תושבי ירוחם לחזק את זיקתם למקום מגוריהם ולהביט קדימה בתקווה.