"התקווה" חובר כשיר עוד לפני כינוס הקונגרס הציוני הראשון, על ידי המשורר נפתלי הרץ אימבֶּר, כנראה ברומניה ב- 1878. השיר, שנקרא בתחילה "תקוותנו", היה המנונם של "חובבי ציון", ונפוץ במושבות ובקהילות היהודים בתפוצות. מקורו של הלחן ביצירה "מוֹלדָבָה" של המלחין הצ'כי בֶּדְרִיך סמֶטָנָה.
בתחרויות שערכה ההסתדרות הציונית לבחירת המנון הלאומי – השיר כלל לא היה מועמד, אך הצירים בקונגרס שרו אותו בלהט ובדבקות החל מן הקונגרס השישי. רק בקונגרס ה-18 שנערך בפראג ב-1933 הוכרז השיר כהמנון הלאומי.
קראו עוד על ההמנון:
המנון
כיצד הפכה "התקווה" להמנון
אימבר בארץ
ההמנון הלאומי - התקווה באתר לקסיקון לתרבות ישראל
מעבר למונחון >
לקסיקון היסטוריה
