ארגון ה"הגנה" במרות הסתדרות העובדים הכללית (1930-1920)
במאי 1920 החליטה המועצה המורחבת של ארגון "השומר" על פירוקו ועל הקמתה של הסתדרות הגנה כחלק ממפלגת "אחדות העבודה". ועידת המפלגה בכנרת ב-15-13 ביוני 1920 החליטה כי –
"אחדות העבודה" מקבלת בהכרת חשיבות ואחריות היסטורית את האיניציאטיבה המוטלת עליה מאת הסתדרות "השומר" לדאוג לסידור ענייני ההגנה ולהבטחת תוכנה הלאומי והסוציאלי של הגנה עממית בארץ על-ידי סידור חבר עובדים מסורים שעומדים על המשמר בכל ענייני ההגנה ביצירת הגדודים ובהשתתפות במשטרה.
הוועידה קבעה את כלליותו של ארגון ההגנה החדש ואת כפיפותו למוסדות המפלגה. בוועד ה"הגנה" שהוקם היו חברים אנשי "השומר" ואנשי הגדוד העברי.
 |
עקרון הכלליות והמרות |
בדצמבר 1920 עלה עניין ההגנה גם על סדר יומה של ועידת היסוד של הסתדרות העובדים הכללית. בוועידה קמה התנגדות להצעתם של ראשי "אחדות העבודה" לצרף את ענייני ההגנה והשמירה לתפקידי הסתדרות העובדים. אולם בסופו של ויכוח הכריעה הטענה כי ענייני השמירה וההגנה הם חלק מן ההגשמה הציונית החלוצית. מועצת ההסתדרות הראשונה מינתה ועד חדש ובו חמישה חברים. החלטה זאת היתה אישור מצד הציבור המאורגן ביותר ביישוב למציאות החיים שלקחיה הודגמו בתל חי, בירושלים ובגליל התחתון.
|
בין ה"הגנה" להסתדרות הציונית |
ארגון ה"הגנה" הוקם אפוא מראשיתו כארגון כל-ארצי המבטא את רעיון ההגנה העצמית בכל רחבי הארץ ונוטל על עצמו לארגן את ההגנה בכל נקודות היישוב, תוך תיאום ושיתוף פעולה בין נקודות ההגנה המקומיות ותחת מרות המוסדות הנבחרים של ההסתדרות וסמכותה הארצית. הוא הוקם כארגון כללי ולא כארגון חשאי וסגור דוגמת "השומר", וכארגון בלתי לגאלי ולא כארגון לגאלי דוגמת הגדודים. כיוון שבמישור המדיני הסירה מעצמה ההנהגה הציונית בתקופה זאת את האחריות הפורמאלית לארגון ה"הגנה", נמנעו ממנו תקציביה של ההסתדרות הציונית. בעוד שההסתדרות הציונית מימנה את הוצאות העלייה, ההתיישבות, החינוך והבריאות של היישוב, נפקד מקומו של כוח המגן העצמי מספרי התקציב. לפיכך יכלה רק ההסתדרות, כמערכת וולונטארית הנדרשת לספק לחברים בה את מירב השירותים וכתנועה הנוטלת על עצמה משימות ציוניות לאומיות רחבות וכלליות, לפתח בצד ההתיישבות, המשק העצמי והשירותים החברתיים העצמיים, גם ארגון מגן. רק שעה שהגיעה ה"הגנה" למשבר ולפרשת דרכים בתקופה של עימות לאומי חריף בארץ-ישראל, פנתה להרחיב את מעגל השפעתה ולהפוך לארגון מגן כלל-יישובי.
קראו עוד מאמרים מתוך הפרק "התפתחות ארגוני המגן והמחתרת":
חלק א' - משמירה ו"גדודים" סדירים להגנה עצמית
חלק ב' - ארגון ה"הגנה" במרות הסתדרות העובדים הכללית (1930-1920) (פריט זה)
חלק ג' - בין "מאורעות" ל"מאורעות": "השנים הרזות" של ה"הגנה"
חלק ד' - התארגנות ה"הגנה" אחרי מאורעות תרפ"ט כארגון כלל-יישובי והפילוג (1936-1929)
חלק ה' - שנות השיתוף והלגאליות למחצה (1939-1936)
חלק ו' - משיתוף ל"מאבק צמוד"
חלק ז' - התמורות בהתגבשות הכוח הצבאי במלחמת העולם השנייה (1945-1939)
חלק ח' - ה"הגנה" בתקופת "המאבק" (1946-1945)
חלק ט' - היערכות ה"הגנה" ופעולותיה מפירוק "תנועת המרי" ועד החלטת ה"חלוקה"
חלק י' - מארגון הגנה ב' " ל"ארגון צבאי לאומי" רוויזיוניסטי (1939-1931)
חלק י"א - התפתחות האצ"ל בארץ ובגולה עד מלחמת העולם השנייה
חלק י"ב - משיתוף פעולה ל"מרד" - האצ"ל ולח"י במחתרת "עמוקה"
