|
|||||||||||||||||||||||
עמוד הבית > מדעי הרוח > מאגר מידע > שואה > אנטישמיות וגזענות > אנטישמיות נאציתעמוד הבית > מדעי הרוח > מאגר מידע > משטרים והגות מדינית > טוטליטריזם > נאציזם |
|||||||||||||||||||||||
האידיאולוגיה של המפלגה הנציונל-סוציאליסטית גובשה במידה רבה על ידי היטלר עצמו. המרכיבים המרכזיים שזכו להבלטה מיוחדת היו הגזענות והאנטישמיות. הנאצים טענו שהחברה האנושית נחלקת לגזעים עליונים וגזעים נחותים. סופם של העליונים לשרוד ולנצח, ושל האחרים - להיכחד. הנאצים ביקשו לשמור על טוהר הגזע הארי, שלטענתם, הוא גזע עליון, וכן למנוע את עירובו עם גזעים שלטענתם הם נחותים, כדוגמת הגזע השמי, שהיהודים משתייכים אליו. לצורך זה נחקקו חוקים למניעת נישואי תערובת בין ארים ללא ארים והוחל במבצע של "המתות חסד" של חולים חשוכי מרפא, ביניהם חולי נפש ובעלי פגמים גופניים מבין הגרמנים. תורת הגזע הודגשה באופן קיצוני באידיאולוגיה האנטישמית של המפלגה הנאצית. המפלגה האשימה את היהודים בקשייה ובבעיותיה של גרמניה ובמיוחד בתוצאותיה של מלחמת העולם הראשונה ובפעילותה של רפובליקת ויימאר השנואה. ביטוייה של אידיאולוגיה זו הגיעו לשיא בהשמדה ההמונית של יהדות אירופה בתקופת מלחמת העולם השנייה וברציחתם של קבוצות מיעוט נוספות, כמו צוענים, הומוסקסואלים וקומוניסטים מתנגדי המשטר. לצד הגזענות והאנטישמיות הדגישה האידיאולוגיה הנאצית את הלאומנות. על פי תפיסה זו לכל הגרמנים יש מכנה משותף הטמון במוצאם המשותף ובזכרונותיהם המשותפים. ליהודים ולסלאבים, שנחשבו לעמים נחותים, לא היה כל חלק ברגשות המשותפים הללו. הרגשות הלאומניים התחזקו באמצעות המאמצים להחזיר את גרמניה אל העבר ההיסטורי המפואר של האימפריה הגרמנית הגדולה. הנאציזם, בדומה לפאשיזם, ראה בלאום ערך עליון. על פי השקפה זו אין חשיבות רבה ליחיד ולצרכיו, לזכויותיו ולשאיפותיו. המדינה, לעומת זאת, היא מעל לכול. חיי היחיד במדינה הנאצית הטוטליטרית ינוהלו, כבאיטליה הפאשיסטית, על ידי המדינה.
בין עיקרי השקפתו כלל היטלר את רעיון "מרחב המחיה", לפיו גרמניה צריכה להבטיח לעצמה מקום שאליו תוכל להתפשט ובו יחיו כל בני הגזע הארי. "מרחב מחיה" זה מצוי, על פי ההשקפה הנאצית, ממזרח לגרמניה, מקום מושבם של העמים הסלאבים "הנחותים". הפיהרר היה מוכן להסתכן במלחמה כדי להשיג את "מרחב המחיה" וכך להגדיל את השטח המצומצם שהוקצה לגרמניה על פי הסכמי ורסאי. כדי להשתלט על "מרחב המחיה" החל היטלר בביצוע מדיניות חוץ תוקפנית וכבש את צ'כוסלובקיה (1938). אחר כך תקף גם את פולין (1939) ופלש לברית המועצות (1941). בספרו "מאבקי" קבע היטלר: "גרמניה מוכרחה להיות מעצמה עולמית, אחרת לא תהיה גרמניה כלל". על פי חזונו של היטלר היה אמור להתרחש בדור שלאחריו מאבק מכריע בין גרמניה לארצות הברית על השליטה בעולם.
התבססות האידיאולוגיה הנאצית וביצור שלטונו של היטלר נעשו בעיקר בזכות תעמולה נמרצת. הנאצים השתמשו בכל אמצעי תקשורת ההמונים כדי להשפיע על אזרחי המדינה: נאומים, סרטים, כרזות ושידורי רדיו. יוזף גבלס, שר התעמולה בגרמניה הנאצית, כתב ביומנו: "את הרייך השלישי יצרנו על ידי תעמולה", והיטלר טען, כי בלי הרמקול בעצרות העם וללא הרדיו, לא היה מצליח לכבוש את גרמניה. ואכן, בנאומיו ריתק היטלר את ההמונים. בשנת 1933 נטל היטלר את הפיקוח על הרדיו, שהיה בפיקוח משרד התעמולה הנאצי, ובאמצעות הוזלת מחירי המקלטים עודד האזנה המונית לרדיו. התעמולה ששטפה את מוחם של האזרחים הצליחה לדכא חשיבה עצמית וביקורתית. תעמולה זו תרמה לפולחן האישיות של הפיהרר. היטלר הוצג כמארגן התנועה, מעצב האידיאולוגיה שלה, מבצע המדיניות, מפעיל ההמונים, והסמכות העליונה הבלתי מעורערת. לחלקים נוספים של המאמר:
צמיחת משטרים טוטליטריים באירופה : משטר טוטליטרי - מהו?
|
|||||||||||||||||||||||
|