גדוד העבודה ארגון חלוצי בא"י שהוקם ב-1920 ואשר שמו המלא היה "גדוד העבודה וההגנה ע"ש יוסף טרומפלדור", שהמשיך להתקיים בגלגולים שונים עד 1930. בין מייסדיו היו תלמידיו וחבריו של טרומפלדור ואנשי העלייה השנייה והשלישית.
מגמתם הייתה עבודה והגנה, התיישבות שיתופית ובניין הארץ ע"י הקמת קומונה כללית של הפועלים בא"י. במסגרת זאת הוקמו כ-40 פלוגות שעבדו בייבוש ביצות, בסלילת כבישים, בעבודות ציבוריות שונות עבור הצבא הבריטי וההסתדרות הציונית וכו'. גדוד העבודה הקים מחדש את משק כפר-גלעדי והקים ב-1921 את הקיבוצים עין-חרוד ותל-יוסף. לאחר מכן הקים את קיבוץ רמת-רחל. לקראת הבחירות לוועידת ההסתדרות הכללית ב-1922 הופיע הגדוד ברשימה נפרדת. לאחר 1923 החל הגדוד להתפלג, כשהחברים שדגלו ב"קבוצה הגדולה" והתרכזו בעין-חרוד, היו בין מקימי אחדות העבודה והקיבוץ המאוחד. ב-1924 התארגנה במסגרת הגדוד גם קבוצה שמאלנית קיצונית, וב-1927 יצאו לברה"מ חלק מחבריה שכפרו בציונות, לרבות מנחם אלקינד – ממנהיגי הגדוד.
