מפה של האימפריה הבבלית בתקופה הניאו-בבלית (הבבלית החדשה), לאחר מפלת נינוה בירת אשור, בשנת 612 לפני הספירה ועד לכיבושה על ידי כורש מלך פרס בשנת 540 לפנה"ס. בתקופה זו ידוע ביותר המלך נבוכדנאצר, שלחם ביהויכין מלך יהודה והגלה אותו לבבל ב- 598 לפני הספירה, ובימי צדקיהו הביא לחורבנם של ירושלים ובית המקדש, ולגלות יהודה לבבל (בשנת 587/6 לפני הספירה).
|