תולדוט אתר ההיסטוריה - תולדות ארצות הברית

בּמֶשֶך אַלפֵי שָנים לִפנֵי בּוֹאוֹ שֶל הָאָדָם הַלָבָן לאָמֶריקָה הַצפוֹנית חָיוּ בָּהּ הָאינדיָאנים – שבָטים נַוָודים למֶחֱצָה שֶהִתפַּרנסוּ מִמעַט חַקלָאוּת, מִצַיִד וּמִליקוּט מָזוֹן. בּרֵאשית הַמֵאָה הַ-17 הֵחֵלוּ להִתיַישֵב בּאָמֶריקָה הַצפוֹנית מהַגרים מִבּריטַניָה. הָרִאשוֹנים שֶבָּהֶם, שֶהִגיעוּ בָּאוֹנייָה 'מֵייפלָאוּר', ייסדוּ בּ-1620 אֶת מֶסֶצ'וּסֶטס. מהַגרים שֶבָּאוּ אַחֲרֵיהֶם הֵקימוּ מוֹשָבוֹת נוֹסָפוֹת בּחֶלקָהּ הַמִזרָחי של אָמֶריקָה הַצפוֹנית. אֲחָדוֹת מִן הַמוֹשָבוֹת שֶהֵקימוּ הֵן: קוֹנֶטיקֶט, ניוּ הֶמפּשיר, מֵיין וּפֶּנסילבֶניָה. גַלֵי הַמהַגרים מֵאֵירוֹפָּה – בּעיקָר מִבּריטַניָה, מֵהוֹלַנד, מִשוֶודיָה וּמִצָרפַת – הָלכוּ וגָדלוּ. הֵם הִשתַלטו עַל שטָחים נוֹסָפים והֵקימוּ חַווֹת חַקלָאיוֹת וַעֲיָירוֹת קטַנוֹת (ניוּ יוֹרק, בּוֹסטוֹן ופילָדֶלפיָה) שֶהָפכוּ בּהַדרָגָה לעָרים. בּאֶמצַע הַמֵאָה הַ-18 הִתפָּרשָׂה הַהִתיַישבוּת הַזֹאת עַל כָּל הַשפֵלָה שֶבֵּין הָאוֹקיָינוֹס הָאַטלַנטי להָרֵי הָאַפָּלָצ'ים.

מִלחֶמֶת הָעַצמָאוּת

הבריטים ניסו להטיל על 13 המושבות החדשות שקמו בּאָמֶריקָה תקנוֹת מס ומכס. אנשי המושבות התנגדו והכריזו כי לא ישלמו את המסים כל עוד אינם מיוצגים בבית הנבחרים הבריטי. ניסיונותיהם להסדיר מיסוי צודק כשלו, רוחות המרד הלכו והתחזקו וב-1775 הוחלפו היריות הראשונות בין חיילים בריטים לבין תושבי המושבות והחלה מלחמת העצמאות האמריקנית. המתיישבים הקימו צבא תחת פיקודו של ג'וֹרג ווֹשינגטוֹן וב-4 ביולי 1776 הכריזו על עצמאותם. צָרפַת שלחה עזרה למושבות ודבר זה עזר להביס את הבריטים. ב-1781 נגמרה המלחמה וכעבור שנתיים הכירה בריטניה בעצמאותה של ארצות הברית של אמריקה.

דֶגֶל חָדָש
בדגל הראשון של המדינה החדשה אַרצוֹת הבּרית היו 13 פסים ו-13 כוכבים. פס אחד וכוכב אחד לכל אחת מהמדינות הראשונות.

מסיבַּת הַתֵה שֶל בּוֹסטוֹן

בּ-1773 הִפחיתָה מֶמשֶלֶת בּריטַניָה אֶת הַמִסים הַגבוֹהים שֶשילמוּ תוֹשָבֵי בּריטַניָה עַל יבוּא תֵה, אֲבָל הִמשיכָה לִגבּוֹת אוֹתָם בִּמלוֹאָם בּאָמֶריקָה. לַמִתיַישבים לֹא הָיתָה שוּם דֶרֶך להִתנַגֵד למַצָב זֶה, כּי לֹא הָיָה לָהֶם נָציג בַּפַּרלָמֶנט הַבּריטי. בּלֵיל הַ-16 בּדֶצֶמבֶּר קבוּצָה שֶל מִתיַישבים, לבוּשים כּאינדיָאנים, עָלתָה עַל שָלוֹש אוֹניוֹת שֶעָגנוּ בִּנמַל בּוֹסטוֹן. בִּמחָאָה עַל חוֹסֶר הַצֶדֶק הַזֶה הִשליכוּ חַברֵי הַקבוּצָה לַמַיִם אֶת כָּל מִטעַן הַתֵה שֶהָיָה בָּאוֹניוֹת הָאֵלֶה.

‏‏ציוּנֵי דֶרֶך בּמִלחֶמֶת הָעַצמָאוּת הָאָמֶריקָנית

1767 – בריטניה מטילה מִסים על המושבות האמריקניות
1773 – מסיבת התֵה של בּוֹסטון – מחאה נגד מיסוּי לא צודק
1774-1775 – הקונגרס הקונטינֶנטָלי מצביע נגד בּריטָניָה
1775 – קרב לֶקסינגטון מציין את ראשית המלחמה
1775 – הבּריטים מנצחים בקרב בַּנקֶר היל ומחזקים בכך את התנגדות האמריקנים
1776 – הַצהרת העַצמאות
1777 – האמריקנים מנצחים בסָרָטוֹגָה
1778 – צָרפַת תומכת באמריקנים
1781 – הגנרל קוֹרנווֹליס נכנע ביוֹרקטָאוּן לאמריקנים ולצרפתים
1783 – בּריטַניָה מכירה בעצמאות אָמֶריקָה בתום משא ומתן על שלום שהתקיים בפָּריס

יסוּד אַרצוֹת הַבּרית

הַצהָרַת הָעַצמָאוּת הָאָמֶריקָנית חוּבּרָה בּידֵי תוֹמַס גֶ'פֶרסוֹן, מִמַנהיגֵי תנוּעַת הַשִחרוּר הָאָמֶריקָנית. הַהַצהָרָה כּוֹלֶלֶת בּעיקָר קַווים מַנחים לַהֲקָמַת הָרֶפּוּבּליקָה הָאָמֶריקָנית. נֶאֱמַר בָּהּ כּי אַרצוֹת הַבּרית תִהיֶה מבוּסֶסֶת עַל הָאֱמוּנָה שֶ'כָּל בּנֵי הָאָדָם נִבראוּ שָווים' וכי תַפקיד הַמֶמשָלָה להַבטיחַ אֶת זכוּתָם שֶל הָאֶזרָחים 'לחַיים, לחֵירוּת וּלבַקָשַת הָאוֹשֶר'. הָעַם רַשַאי להַחֲליף מֶמשָלָה שֶלֹא תִנהַג עַל פּי עֶקרוֹנוֹת אֵלוּ. מֵאָז רֵאשית הַמֵאָה הַ-19 הָלכָה אַרצוֹת הַבּרית והִתרַחֲבָה בּהַדרָגָה וּמיליוֹנֵי הַמהַגרים מֵאֵירוֹפָּה שֶהִגיעוּ לַחוֹף הַמִזָרחי שֶלָהּ הִתיַישבוּ בַּאֲזוֹרֵי הַמַעֲרָב.

רכישַת לוּאיזיאָנָה מידֵי צָרפַת הִכפּילָה אֶת שִטחָהּ שֶל הַמדינָה, והָאינדיָאנים, שֶהִתפַּשטוּ לכיווּן מַעֲרָב, הִרחיבוּ אוֹתָהּ עוֹד יוֹתֵר. בַּהַתחָלָה הָיוּ אֵלֶה צַיָידים, וּבעִקבוֹתֵיהֶם בָּאוּ איכָּרים. הֵם בֵּיראוּ יעָרוֹת כּדֵי להַכשיר שטָחים חַקלָאיים. אַחַר כָּך הִגיעוּ הַסוֹחֲרים. הַמִתיַישבים הַלבָנים לָחֲמו בָּאינדיָאנים. אֵלֶה נִדחֲקוּ מִמֶרחֲבֵי הַמִרעֶה והַצַיִד שֶלָהֶם ושִטחֵיהֶם נִתפּסוּ.

מִלחֲמוֹת הָאָמֶריקָנים הַלבָנים נֶגֶד הָאינדיָאנים נִמשכוּ עַד לסוֹף הַמֵאָה הַ-19 וּבמַהֲלָכָן הוּכחֲדו (הוּשמדוּ) מַרבּית הַשבָטים הָאינדיָאנים. הֵם איבּדוּ אֶת קַרקעוֹתֵיהֶם ואֶת מָסוֹרתָם הַתַרבּוּתית.

הָאָבוֹת הַמיַיסדים

אַרצוֹת הבּרית כללה בראשיתה 13 מדינות, שלכל אחת מהן מנהגים והיסטוריה משלה. בשנת 1787 ניסחו ג'וֹרג ווֹשינגטוֹן וקבוצת אנשים שנקראו האבות המייסדים את החוּקָה, שנכנסה לתוקף בשנת 1789. החוּקָה היא הבסיס לשלטון המרכזי החזק במדינה. היא מגינה על החירוּיוֹת של האזרחים וגם על אלה של כל אחת מהמדינות.

צמיחָתָה שֶל אַרצוֹת הַבּרית

בשנת 1777 היו על דִגלָה של המדינה 13 כוכבים, כמספר המדינות הראשונות. בכל פעם שמדינה חדשה הצטרפה לברית נוסף לדגל כּוֹכב, וכיום יש בו 50 כוכבים.
ארצות הברית היא כיום המדינה החזקה ביותר בעולם.
בתחילת המאה ה-20 כבר ייצרו בתי החרושת והחוות בארצות הברית יותר תוצרת מאשר בכל מדינה אחרת בעולם. השׂגשׂוג והעוֹצמה גרמו לארצות הברית לגלות מעורבות גדולה יותר בזירה הבֵּינלאוּמית והיא השתתפה בשתי מלחמות העולם.
מאז 1945 נעשתה ארצות הברית למדינה העשירה ביותר בעולם, תודות לשיטת היוֹזמָה הפרטית, שהלהיבה כבר את האבות המייסדים.
האמריקנים הקימו עסקים והפיצו את תרבותם ברחבי העולם. מדינות רבות מושפעות מארצות הברית בכל התחומים.

הִתפַּשטוּת מסילוֹת הַבַּרזֶל

עד אמצע המאה ה-19 הונחו מסילות ברזל רק בחלק המזרחי של ארצות הברית. בשנות ה-60 של המאה ה-19 החלו להניח מסילות גם בּעֶברוֹ המערבי של נהר המיסיסיפִּי. במאי 1869 הושלמה הַנָחָתָה של מסילת הרכבת היבּשתית הראשונה ושני החוֹפים של אמריקה התחברו בפעם הראשונה בהיסטוֹריָה.

הַבֶּהָלָה לַזָהָב

בִּשנַת 1849 הִתגַלָה זָהָב בּאַדמַת קָליפוֹרניָה. מִשֶנוֹדַע הַדָבָר הֵחֵל 'מֵרוֹץ הַזָהָב הַגָדוֹל': אַלפֵי אֲנָשים עָזבוּ אֶת בָּתֵיהֶם שֶבִּמדינוֹת הַמִזרָח שֶל אַרצוֹת הַבּרית ונָהֲרוּ מַעֲרָבָה בּתִקוָוה לִמצוֹא זָהָב וּלהִתעַשֵר. רוּבָּם כִּכוּלָם לֹא מָצאוּ דָבָר, אַך הֵם לֹא שָבוּ לבָתֵיהֶם הקוֹדמים והִתיַישבוּ בָּאֲזוֹרים הַחֲדָשים.

מִלחֶמֶת הָאֶזרָחים שֶל אַרצוֹת הַבּרית

בִּגלַל הִתפַּתחוּתָהּ הַמהירָה שֶל אַרצוֹת הַבּרית הָיוּ בָּעֲלֵי הַחַווֹת הַחַקלָאיוֹת זקוּקים לעוֹבדים רַבּים. הַפִּתרוֹן הַזוֹל מִכּוּלָם הָיָה יבוּא שֶל עֲבָדים שחוֹרים מֵאַפריקָה. ואָמנָם, מיליוֹנֵי אַפריקָנים הוּבאוּ בּמַהֲלַך הַמֵאָה הַ-17-18 לאַרצוֹת הַבּרית, ועָבדוּ בּפֶרֶך בּחַווֹת וּבמִפעָלים.

אֲבָל, כּכָל שֶגָברָה הַהַכָּרָה בַּשִוויוֹן בֵּין בּנֵי הָאָדָם כָּך רַבּוּ הַמעַרעֲרים עַל זכוּתָם שֶל חַוָואים לבָנים לִהיוֹת בַּעֲלֵי עֲבָדים. בּסוֹף הַמֵאָה הַ-18 נֶאֶסרָה הָעַבדוּת לגַמרֵי בִּמדינוֹת הַצָפוֹן, אַך היא הִמשיכָה להִתקַיֵים בַּמדינוֹת הַדרוֹמיוֹת שֶעיקַר פַּרנָסָתָן הָיָה עַל שׂדוֹת כּוּתנָה. כּדֵי לעַבֵּד אֶת הַשָׂדוֹת הָיוּ הַחַוָואים זקוּקים לכוֹחַ אָדָם זוֹל. שמוֹנים שָנָה לאַחַר שֶאַרצוֹת הַבּרית זָכתָה בּעצמָאוּת פָּרַץ עַל רֶקַע זֶה מַאֲבָק פּנימי קָשֶה שֶאִיֵים לַהֲרוֹס אֶת הַמדינָה. הַמַאֲבָק הֵחֵל לאַחַר בּחירָתוֹ שֶל אֵייבּרֶהֶם לינקוֹלן לנָשׂיא בּנוֹבֶמבֶּר 1860. לינקוֹלן רָצָה להַפסיק אֶת הָעַבדוּת בּכָל רַחֲבֵי אַרצוֹת הַבּרית אֲבָל מדינוֹת הַדָרוֹם לא הִסכּימוּ. זוֹ אַחַר זוֹ הֵן עָזבוּ אֶת הָאיחוּד הָאָמֶריקָני, כָּרתוּ בּרית בֵּינֵיהֶן, שֶכּינוּ אוֹתָהּ 'הַקוֹנפֶדֶרַציָה', וּבָחֲרוּ בּגֶ'פֶרסוֹן דֵייוויס לנָשׂיא. בּאַפּריל 1861 הֵחֵלָה מִלחֶמֶת הָאֶזרָחים הָאָמֶריקָנית, שֶנִמשכָה חָמֵש שָנים. הַגֶנֶרָל רוֹבֶּרט אֶדוּאַרד לי, מַנהיג צבָאי מוּכשָׁר, הוֹביל אֶת צִבאוֹת הַדָרוֹם.

אֲבָל צבָא הַצָפוֹן הָיָה חָזָק יוֹתֵר, כּי תַעֲשֹׂיוֹת רַבּוֹת בַּצָפוֹן הֶעֱבירוּ לוֹ אַספָּקָה. בַּדָרוֹם לֹא הָיוּ תַעֲשׂיוֹת רַבּוֹת, כּי שָם עָסקוּ בּעיקָר בּחַקלָאוּת. הַמִלחָמָה הָיתָה אַכזָרית. יוֹתֵר מֵחֲצי מיליוֹן אָמֶריקָנים נֶהֶרגוּ בָּהּ ורַבּים יוֹתֵר נִפצעוּ.

סוֹף הַמִלחָמָה

בּשנַת 1865 ניצַח צבָא הַצָפוֹן אֶת צבָא הַדָרוֹם. רוֹב הַלחימָה נֶעֶשׂתָה בַּדָרוֹם, לָכֵן הָיָה שָם הֶרֶס עָצוּם בּסוֹף הַמִלחָמָה. בּעִקבוֹת הַניצָחוֹן שֶל הַצָפוֹן בּוּטלָה הָעַבדוּת. שָנים רַבּוֹת אַחֲרֵי סיוּם הַמִלחָמָה לֹא יָכלוּ רַבּים לִשכּוֹחַ אֶת הַמִלחָמָה הַמָרָה הַזֹאת ואָמֶריקָה נִשאֲרָה חֲצוּיָה בֵּין צָפוֹן לדָרוֹם.

מִלחָמָה מוֹדֶרנית

מִלחֶמֶת הָאֶזרָחים הָיתָה הַמַאֲבָק הָרִאשוֹן שֶמסילוֹת בַּרזֶל וּספינוֹת מִלחָמָה משוּריָינוֹת מִבַּרזֶל שׂיחֲקוּ בּוֹ תַפקיד חָשוּב. מִלחָמָה זוֹ גַם הָיתָה הָרִאשוֹנָה שֶתַצלוּמים שֶלָהּ ודיווּחים עָלֶיהָ הוֹפיעוּ בָּעיתוֹנוּת הָעוֹלָמית.

הַשחוֹרים לאַחַר הָעַבדוּת

בּ-1865 בּוּטלָה הָעַבדוּת בּרַחֲבֵי אַרצוֹת הַבּרית בּאוֹפֶן סוֹפי, אַך בּיטוּלָהּ הָרִשמי לֹא חיסֵל אֶת אַפליָיתָם שֶל הָאַפרוֹ-אָמֶריקָנים (הַשחוֹרים בּאַרצוֹת הַבּרית). בּמֶשֶך שָנים רַבּוֹת נֶחשבוּ צֶאֱצָאֵי הָעֲבָדים לאֶזרָחים נחוּתים וּבִמדינוֹת הַדָרוֹם הִמשיכָה להִתקַיֵים מדיניוּת בּרוּרָה שֶל הַפרָדָה בֵּין הַגזָעים. הַ'ניגרוֹס (כּוּשים), כּפי שֶהֵם כּוּנוּ לִגנַאי, עָסקוּ בַּמִקצוֹעוֹת הַפּשוּטים בּיוֹתֵר ורַבּים מֵהֶם הִמשיכוּ לַעֲסוֹק כּפוֹעֲלים בּשָׂכָר בּאוֹתָן מלָאכוֹת שֶעָשׂוּ כַּעֲבָדים. תַקָנוֹת מסוּיָמוֹת הִנציחוּ אֶת הַהַפרָדָה הַגִזעית עַד לאֶמצַע הַמֵאָה הָ-20, למָשָל, הַהַפרָדָה שֶהָיתָה בַּתַחבּוּרָה הַציבּוּרית בִּמדינַת לוּאיזיאָנָה בֵּין שחוֹרים לִלבָנים. עַל רֶקַע זֶה קָמָה תנוּעָה כָּל-אָמֶריקָנית שֶנֶאֶבקָה למַעַן זכוּיוֹת הַשחוֹרים ושׁוויוֹנָם בַּחֶברָה הָאָמֶריקָנית. חֵלֶק קָטָן שֶל הַמַאֲבָק נָשָׂא אוֹפי אַלים, אַך בּרוּבוֹ זֶה הָיָה מַאֲבָק ממוּסָד, שֶבּרֹאשׁוֹ עָמַד בּמֶשֶך שָנים הַכּוֹמֵר הַשָחוֹר מַרטין לוּתֶר קינג. היוֹם מעוּגָנים הֶסדֵרֵי הַשׁוויוֹן והַהִזדַמנוּת הַשָוָוה בּחוּקים וּבתַקָנוֹת רַבּים.

הַשֵפֶל הַגָדוֹל

בּאוֹקטוֹבֶּר 1929 נָפלוּ הַמחירים בַּבּוּרסָה שֶל ניוּ יוֹרק, כּלוֹמַר הַמנָיוֹת איבּדוּ הַרבֵּה מֵהָעֶרֶך שֶלָהֶן, והַמַשקיעים הִפסידוּ סכוּמֵי כֶּסֶף עֲצוּמים. זוֹ הָיתָה הַהַתחָלָה שֶל שֵפֶל כַּלכָּלי, שֶהִשפּיעַ עַל הָעוֹלָם כּוּלוֹ בּעֶשֶׂר הַשָנים הַבָּאוֹת. מַפּוֹלֶת הַמחירים גָרמָה לפַחַד רַב, לאוֹבדַן הַבּיטָחוֹן וּלהִתמוֹטטוּת הַכּלכָּלָה הָאָמֶריקָנית. הַבּנקים הִפסיקוּ להַלווֹת כֶּסֶף, בָּתֵי חֲרוֹשֶת נִסגרוּ, והַמִסחָר הָלַך ודָעַך. הַתוֹצָאָה הָיתָה אַבטָלָה הֲמוֹנית:

בּ-1932 הָיוּ 13.7 מיליוֹן עוֹבדים בּאַרצוֹת הַבּרית מוּבטָלים. מֵאָמֶריקָה הִתפַּשֵט הַשֵפֶל לִשאָר חֶלקֵי הָעוֹלָם, וּפָגַע כִּמעַט בּכָל מדינָה. מדינוֹת רַבּוֹת קיבּלוּ הַלוָואוֹת מֵאַרצוֹת הַבּרית כּדֵי שֶיוּכלוּ להִתאוֹשֵש מִן הַהֶרֶס שֶל מִלחֶמֶת הָעוֹלָם הָרִאשוֹנָה (1914-1918); אַך כּשֶהֵחֵל הַשֵפֶל הַכַּלכָּלי נִפסַק זֶרֶם הַהַלוָואוֹת הָאֵלֶה. עֲסָקים הִתמוֹטטוּ, מיליוֹנֵי בּנֵי אָדָם פּוּטרוּ מִמקוֹמוֹת עֲבוֹדָתָם. הָאַבטָלָה גָרמָה עוֹני ואוּמלָלוּת רַבָּה. הָאֲנָשים איבּדוּ כָּל תקוָוה. הֵם פָּנוּ לַמפלָגוֹת הַפּוֹליטיוֹת שֶל הַיָמין הַקיצוֹני, כּגוֹן מִפלֶגֶת הַפּוֹעֲלים הַלאוּמית הַסוֹציָאליסטית בּגֶרמַניָה (הַמִפלָגָה הַנָאצית). גֶרמַניָה הִתכּוֹננָה לִקרַאת מִלחָמָה חֲדָשָה. הַהֲכָנוֹת הָאֵלֶה הִפסיקוּ אֶת הַשֵפֶל, הִגדילוּ אֶת הַפִּריוֹן ויָצרוּ מקוֹמוֹת עֲבוֹדָה בּתַעֲשׂיוֹת הַנֶשֶק.

מפולת בוול סטריט

ב-24 באוקטובר 1929, שלימים נקרא 'יום חמישי השחור', אירעה מפולת בוול סטריט (רחוב בניו יורק, שיש בו בנקים גדולים וחברות אשראי גדולות). ביום זה נגמרו שנות השבע שבאו אחרי מלחמת העולם הראשונה. כדי להתעשר מהר, השקיעו אנשים כסף רב בבורסה של ניו יורק. כאשר אירעה המפולת, הם מיהרו למכור את המניות שברשותם. בתוך חודשיים ירד ערך המניות בשליש. אנשים רבים איבדו את כל חסכונותיהם, ואלפי חברות התמוטטו.

רָשוּת עֵמֶק טֶנֶסי

נשׂיא ארצות הברית, פרֶנקלין דֶלָנוֹ רוֹזוֶולט, יזם תוכניות רבות לעידוד הכלכלה וליצירת מקומות עבודה להמוני המובטלים. רָשוּת עמק טנסי בנתה רשת של סכָרים ענקיים ותחנות כוח של סכרים ענקיים ותחנות כוח הידרוֹאֶלֶקטריוֹת (תחנות כוח המפיקות חשמל בכוח המים) במזרח ארצות הברית.

'קַעֲרַת הָאָבָק'

בִּשנוֹת הַ-30 שֶל הַמֵאָה הָ-20 לֹא יָרדוּ גשָמים בִּמדינוֹת הַמַעֲרָב הַתיכוֹן בּאָמֶריקָה, וּבַצוֹרֶת קָשָה פָּגעָה בָּהֶן.

רוּחוֹת חֲזָקוֹת הִסיעוּ עַננֵי אָבָק עַל פּנֵי הַשָׂדוֹת והַחָווֹת, והֵם כּיסוּ גַם אֶת אוֹר הַשֶמֶש. הָאֵזוֹר כּוּלוֹ כּוּנָה 'קַעֲרַת הָאָבָק'. איכָּרים רַבּים שֶמִשקֵיהֶם נֶהֶרסוּ עָזבוּ אֶת בֵּיתָם ויָצאוּ מַעֲרָבָה. הֵם חָצוּ אֶת כָּל אָמֶריקָה, כּדֶי לַעֲבוֹד בַּפַּרדֵסים וּבַחַווֹת שֶל מדינַת קָליפוֹרניָה.

צַעֲדַת גֶ'רוֹ

בבריטניה הולידה האבטלה ההמונית 'צעדות רעב'. בשנת 1936 צעדו 200 מובטלים רעבים 483 ק"מ מגֶ'רוֹ, עיר בצפון מזרח אנגליה, אל הבירה לוֹנדוֹן, כדי לעורר תשׂוּמת לב למצוּקתם.