"חצר" ובתוכה בית, בגליל העליון, ליד כפר גלעדי. נתקדשה כסמל לגבורת ישראל המתחדשת ולעמידת עוז של מעטים נגד רבים.
תל חי נוסדה בשנת 1918 בצד הדרך מראש-פינה למטולה, על ידי ותיקי "השומר", אשר התישבו בחצר הישנה, שנקראה בערבית טלחה ומכאן השם העברי תל-חי. האדמות נקנו על-ידי הבארון רוטשילד עוד בשנת 1893 ועובדו על-ידי יהודים בשנת 1905. כעבור שנתיים ניבנתה ה"חצר" שמבניה קיימים עד היום.
בשנת 1918 נאחזו כאמור, במקום אנשי "השומר" ו"הרועה".
בהתאם להסכם סייקס-פיקו היה הגליל העליון המזרחי, מיסוד-המעלה וצפונה, כלול בתחום השלטון הצרפתי, ובו היו שלושה יישובים עבריים: מטולה, כפר גלעדי, ותל חי. הערבים שאפו להכליל את האזור הזה בתחום השלטון הערבי, שמרכזו היה בדמשק, ולפיכך פתחו בפעולות איבה נגד הצבא הצרפתי ונגד הכפרים הנוצריים שבאזור. עד מהרה פנו המתפרעים הערבים גם נגד שלושת היישובים העבריים הבודדים בצפון-הארץ. איכרי מטולה המעטים ידועי-הסבל, נטשו את מושבתם. ואילו אנשי כפר גלעדי ותל חי החליטו להישאר ולהתגונן. לעזרתם הגיעו מעט מתנדבים מדרום הארץ וביניהם יוסף טרומפלדור, שנתמנה למפקד המגינים. בהתקפות הערבים, המשולהבים למרידה, לדם ושוד, נהרגו שני חברי תל חי. נשרפה חמארה, נקודת-יישוב קטנה וחדשה, שהוקמה אך באוקטובר 1919. קומץ המגינים נסתגרו בחצר תל חי והדפו כל נסיונות ההתקפות.
ב-ו במארס 1920 הקיפו המוני ערבים חמושים את חצר תל חי ומנהיגיהם דרשו בערמה לבדוק אם אין חיילים צרפתיים שנואי-נפשם מסתתרים במקום. ניתנה רשות למספר ערבים להיכנס לחצר והם ניצלו זאת לנסיון-השתלטות על החצר. טרומפלדור ציווה לירות בערבים והתפתח קרב יריות. מיד הצטרפו המוני הערבים שצרו על החצר מבחוץ, והתחוללה מערכה כבדה. טרומפלדור נפצע בבטנו ובדרך לכפר גלעדי מת. ידועה אימרתו ברגעיו האחרונים: "אין דבר! טוב למות בעד ארצנו". עוד חמישה מהמגינים נפלו במערכה זו, שהתחוללה ביום י"א באדר תר"ף. לאחר שנהדף האויב נתברר שאין סיכוי להוסיף ולהחזיק מעמד מול אלפי התוקפים הערבים. בהפוגה הקלה נטשו המגינים את תל חי ועברו אל כפר גלעדי. לאחר הערכת המצב הוחלט כי גם אנשי כפר גלעדי יעזבו את המקום. בלילה עברו כולם לשטח הממשל הבריטי.
לאחר שהצרפתים שמו קץ ל"ממלכה הערבית" בדמשק והמתפרעים בגליל הוכו קשה, נמסר האזור הצפוני של הגליל העליון לידי הבריטים ואנשי שלושת היישובים חזרו לשקם את הריסותיהם.
מאז נערכת מדי שנה בי"א באדר עליה המונית לתל חי. חצר תל חי והבית שבתוכה שוחזרו ושוקמו ובהן תצוגת-תמיד להגנה ולהתישבות בגליל. בין תל חי ובין כפר גלעדי בית הקברות, שנעשה פנתיאון לאומי, בו קבורים אנשי "השומר" ומגיני תל חי. שם אנדרטת "האריה השואג" לזכרם. בתל-חי גם אכסניית נוער, אולפן לאמנות ועוד. קריית שמונה הסמוכה, עיר העולים החדשים, קרויה על שם שמונת הנופלים במערכה על תל חי: יוסף טרומפלדור, דבורה דרכלר, שרה צ'יז'יק, בנימין מונטר, יעקב טוקר וזאב שרף; וכן שניאור שפושניק ואהרן שר, שנפלו על משמרתם לפני י"א באדר.
