תולדוט אתר ההיסטוריה - התאוששות היישוב היהודי בדור יבנה : ח. פולמוס של קיטוס

בשנים 117-115 התקוממו היהודים בתפוצות במסגרת מרד בעל היקף צבאי וגיאוגרפי רחב ביותר. המרד הקיף את קיריניקה, מצרים, קפריסין והגיע עד מסופוטמיה. במרד היו שזורים תגרות שהתפתחו למלחמות בין היהודים ושכניהם היוונים והתמרדויות נגד שלטונה של רומא במזרח. אין ספק כי עיקר כובד משקלו של המרד היה בתפוצות; והמקורות הספרותיים וההיסטוריים הקודמים מדברים במפורש רק על המרד והכליה שסבלה יהדות התפוצות, ובמיוחד זו שבארצות צפון-אפריקה ומצרים. אולם, מתוך עדויות אפיגראפיות על משלחות צבאיות שנשלחו לארץ בימים אלו וקטעי ידיעות בספרות היהודית והלא-יהודית יש ללמוד אף על מעשי מרידה בשיעור ניכר גם בארץ-ישראל.¹⁰⁶בספרות התלמודית מכונה מרד זה בשם 'פולמוס של קיטוס'¹⁰⁷ על שם המפקד המאורי לוסיוס קויטוס (Lusius Quietus) שדיכא באכזריות את מרד היהודים במסופוטמיה ונשלח לאחר מכן לדכא את המרד ביהודה. המסורות התלמודיות מספרות על התכנסויות בירושלים ובהר הבית, על התפשטות המרידה גם בגליל, על חורבן ערים שונות בארץ ועל הוצאתם להורג של המנהיגים פאפוס ויוליאנוס שפעלו בארץ ובתפוצות.¹⁰⁸ בעקבות דיכוי המרד אנו שומעים על רדיפות דתיות; אולם פולמוס קיטוס לא הביא עמו חורבן יישובי בהיקף רב ולא לתקופה ארוכה, ועם חלוף הסערה נמשכה הפריחה היישובית והכלכלית בימי טריאנוס (117-98) ורוב ימיו של אדריאנוס עד לפרוץ מרד בר-כוכבא בשנת 132.

הערות שוליים:
106. ראה אלון, תולדות היהודים, א, עמ' 264-255.
107. משנה, סוטה ט, יד, לפי נוסחאות עיקריות. ראה גם אלון, שם, עמ' 255.
108. ספרא אמור, פרק ט, עמ' צ ט ע"ד.