בסתיו 1941, ועדות רופאים הפרידו בין כשירים שהלכו לעבודות כפיה, לבין עצירים חלשים, חולים או מתנגדי המשטר הנאצי. שנשלחו לתאי הגזים. בסלקציה, לא היו כללים ברורים ומחייבים: תוך מספר שניות נגזר דינו של אדם, על פי שרירות ליבו של הרופא ולפי צרכי המחנה. מי שנגזר עליו לעבור לצד אחד - המשיך לחיות והפך לאסיר במחנה ומי שלצד האחר, דינו – מוות.

לקריאה נוספת:
אושויץ
מחנות ריכוז
מחנות השמדה

באתר יד ושם:
תצלומים נוספים בנושא המחנות הנאצים
מחנות ואתרי רצח מרכזיים
המוזיאון החדש – עולם המחנות

פריט זה הוא חלק ממאגר מידע בנושא השואה שהוקם בשיתוף: בית הספר המרכזי להוראת השואה ומטח.

	הדפסה
החומר במאגר זה הינו לשם שימוש פרטי ולשימושם של מורים ותלמידים לצרכים לימודיים בלבד. אין להפיץ, להעתיק, לשדר או לפרסם חומר כלשהו מתוך המאגר, ללא הסכמה מראש ובכתב של המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מטח) וכן של בעלי זכויות היוצרים השונים.
Ok Cancel