פריט זה הוא חלק ממאגר מידע בנושא השואה שהוקם בשיתוף: בית הספר המרכזי להוראת השואה ומטח.

בגטו ורשה

להשלמת המידע ב-Wiadomości מס' 2, אנו מביאים להלן את רשימת מחנות העבודה שחוסלו בדיסטריקט ורשה. בחודש שעבר זרמו לגטו ורשה קבוצות יהודים מהמחנות שחוסלו: טארחומין (Tarchomin), קולבייל (Kołbiel), סלומצ'ין (Słomczyn) ליד גרוייץ (Grójec), בקרבוב (Karbów) ובצ'סטונייב (Częstoniew). ב-10 בדצמבר הגיעה קבוצה של 83 פועלים ופועלות יהודים מהמחנה לעבודה חקלאית בצ'רניאקוב (פרוור של ורשה) שחוסל.¹

אנשים אלה במיטב שנותיהם, ששפעו עד לפני זמן קצר חיוניות רבה הם עתה עלובים ומיואשים, לבושים בלויי סחבות, לרגליהם נעליים קרועות או קבקבי עץ, לחייהם נפולות ועיניהם כבויות, הם מהלכים ברחובות הרובע ששבק חיים, אכן הם רקע הולם לעיר חרבה. הם התגוררו בקסרקטינים במחנות עבודה שונים – בתי מטבח ידועים לשמצה, בתנאי מאמץ גופני על אנושי, וברעב ויחס אכזרי-חייתי עסקו בעבודות ציבוריות וצבאיות. שיטת אושוויץ – השפלת האדם, עקירת שמץ של אצילות נפש, חרפת עבדות והתעללות בחסרי מגן הנתונים לחסדי הגרמנים – היא השיטה האופיינית כמעט לכל מחנות העבודה של יהודי פולין. לשם המחשה ברורה יותר של היחסים במחנות נביא קומץ עובדות המעידות שהגרמנים הפכו לחיות טרף.²

ובכן – במחצית נובמבר הוכו למוות 32 פועלים יהודים שעבדו במספנת מודלין (Modlin) ³, על שאיחרו בחמש דקות לעבודה. את "הפושעים" היכו למוות חיילים גרמנים (לא אנשי ס"ס) במקלות. נספר, כי בפחות משעה היו מוטלות בשלוליות דם גופותיהם המרוסקות של 32 בני אדם, כשרגליהם וידיהם נקרעו מהגוף, ראשיהם היו למסכות טרגיות, חלקי מוח ומעיים שפוכים, וכל זה לעיני כל הפועלים היהודים במחנה, ולהנאתו הגלויה של הצוות הגרמני על מעשי ידיהם.

בעיר שיידלצה (Siedlce) היה מעשה שמסוגל להבינו רק המכיר את נוהגם של בני "עם האדונים" (Herrenvolk). חברה קבלנית גרמנית לבניין, רקמן (Reckman), שנהגה לחסל יום-יום את היהודים שאינם מסוגלים יותר למאמץ גופני, העזה לעשות כדבר הזה: בחומת אחד הבניינים הנבנים קברו בבטון שלושה פועלים יהודים בעודם בחיים. זעקות הנחנקים הביאו את המתעללים לידי טירוף של שמחה ממש. אנו מדגישים: את המעשה עשו גרמנים-אזרחים דהיינו (לא אנשי ס"ס ולא חיילי הוורמכט).⁴

המקרה השלישי קרה במחנה קרצ'ב: מפקד הז'נדרמים ברמברטוב (Rembertów), ליפשאו הידוע לשמצה, הרג את אחד מפועלי המחנה היהודים. האופייני למקרה זה אינו רצח פועל יהודי כשלעצמו, אלא נסיבות המעשה: לפני ההוצאה להורג השמיע התליין נאום מלא שנאת יהודים, הנידון למוות אולץ להתפשט ולעמוד בתנוחה הנוחה לרוצחו. וכל הפועלים היהודים הוכרחו להשתתף במעמד הרצח, ולאחר מכן לעבור בסך על פני הגופה ולירוק עליה. בשעת המעשה ליפשאו דרך ברגלו על ראשו המרוסק של הקרבן.⁵

לוורשה מגיעים מידי יום ביומו שברי אדם חדשים – כוח העבודה היהודי בשירות רוצחים, שלא היו מעולם צמאים כמותם – "הצבא הגרמני" המנצח.

כמעט מדי יום מובאים לגטו יהודים שנתפסו בצד הארי של ורשה. כך, למשל, הגיעו לרובע היהודי ב-6 בדצמבר 200 "עבריינים" שהובאו לשם מהמפקדה שברחוב ז'לזנה 103 (ממפקדת הס"ס לגטו ורשה).

ב-12 בדצמבר הובאו לגטו 36 יהודים. בלשים צדים יהודים או אנשים ממוצא יהודי הנמצאים מחוץ לגטו, מאיימים להורגם בו במקום, מאלצים אותם לצאת מדירותיהם ומגרשים אותם לגטו ללא ביגוד וללא כלי מיטה.⁶

ראוי לציין, כי בניגוד למדיניות "הליברלית" של הס"ס כלפי "עבריינים" אלה בערי השדה של הגנרל-גוברנמן לבשה שיטה זו צורה טרגית. הכוונה בעיקר לדיסטריקט קרקוב. בכפרים נערכים מצודים על יהודים "בלתי-ליגלים" בצורת צייד של ממש, בסיוע כלבים. "הטרף" הניצוד – על-פי-רוב נשים וילדים – מובא במשמר לעיר הסמוכה, ושם מוציאים את הקרבנות בפומבי להורג בבית העלמין המקומי. דוגמה לשיטה גרמנית זו היא העובדה כדלקמן: ב-5 בדצמבר ש"ז נערכה הוצאה להורג בוולברום (Wolbróm)⁷. קבוצה של 29 אנשים בליווי שוטרים כחולים ומוקפים בהמון סקרנים - - - הובאה אל בית הקברות ונצטוותה לפשוט את בגדיה ולשכב בעירום על הקרקע הקשה המכוסה בשלג. יריה בראש שמה קץ לייסורי הקרבנות. הרוצח היה ז'נדרמר גרמני. כך נרצחו 29 נערים, נערות, נשים, גברים וילדים.

הרצח הטרגי וחסר הטעם של הקרבנות לווה בפרצי צחוק, לעג וגידופים - - -.

הוצאות להורג דומות היו גם בפיליצה (Pilica) ⁸, במייכוב (Miechów) ⁹ ובמקומות אחרים. ראוי לציין עובדה שנקבעה לאחרונה, כי לאחר חשיפת הטרגדיה של טרבלינקה קוראת תעמולת השלטונות הגרמניים לרצוח כל יהודי המזדמן בדרך – ללא הבדל גיל ומין – כדי להיפטר מכל אדם העשוי לנקום בעתיד את פשעי הגרמנים.

שונות10

בגטו ורשה משרתים כעת 240 שוטרים יהודים.

בנובמבר ש"ז פעלו ברובע היהודי תשע חנויות לחלוקת מזון, המשרתות כ-7,000 לקוחות. בנובמבר ש"ז הגיעו לאומשלגפלאץ 55 קרונות מצרכים כגון תפוחי אדמה, לפת וכבול (להסקה) בעבור מפעלי חימוש שונים.

דואר – בנובמבר ש"ז נשלחו 5,094 מכתבים ו-387 גלויות, הגיעו 8,403 מכתבים ו-18 מברקים.

תמותה – בנובמבר היו 414 פטירות (שהן 1.2% מכלל האוכלוסייה היהודית). מהם 241 גברים ו-173 נשים.

נורו ונפצעו 124 איש, מהם 81 גברים ו-43 נשים.

בית חולים – עם חיסול מחנות העבודה ושובם של הפועלים לוורשה, מתמלא בית החולים. בין החוזרים מהמחנות אחוז ניכר של חולים.

בריאות – בנובמבר ש"ז נרשמו 20 מקרי טיפוס בהרות ו-40 מקרי טיפוס הבטן.

למרות השקט לכאורה השורר כעת בגטו ורשה, המתח לא פג והעצבים מוסיפים להגיב בכל עצמתם. האוכלוסייה היהודית קולטת את כל השמועות, המתקבלות על הדעת ושאינן מתקבלות על הדעת, והן מדירות שינה מעיניה. הכול חשים בבירור, כי פרק הזמן של יציבות יחסית הקיימת כיום הוא בן חלוף. סיוט ההשמדה המוחלטת של יהדות ורשה אינו נותן מנוח.¹¹

להלן שלוש טבלות הממחישות בבירור את עצמת חורבן האוכלוסייה היהודית בוורשה בעקבות הגירוש.

טבלה 1
התפלגות האוכלוסייה ברובע היהודי בוורשה לפי המין והגיל
(סוף אוקטובר 1942)

אחוז נשים לכל 100 גברים	נשים	גברים	קבוצת גיל
95.3	243	255	0-9
103.7	2,263	2,183	10-19
119.0	4,581	3,851	20-29
71.0	4,791	6,748	30-39
59.4	2,564	4,319	40-49
47.0	948	2,019	50-59
40.5	143	353	60-69
50.0	15	30	70-79
-	48	179	בלתי ידוע
78.7	15,696	19,937	בסך הכול

טבלה 2
אוכלוסיית הרובע היהודי בוורשה לפי המין והגיל, באחוזים
(סוף אוקטובר 1942)

נשים	גברים	קבוצת גיל
1.6 14.5 29.5 30.8 16.5 6.1 6.1 0.1	1.3 11.1 19.5 34.1 21.9 16.2 1.8 0.1	0-9 10-19 20-29 30-39 40-49 50-59 60-69 70-79
100.00	100.00	בסך הכל

טבלה 3
אחוז גירושי האוכלוסייה מהרובע היהודי בוורשה

נשים			גברים
אחוז המגורשות	בתחילת 1942	האוכלוסייה בסוף אוקטובר 1942	אחוז המגורשים	בתחילת 1942	האוכלוסייה בסוף אוקטובר 1942
.	.	.	.	.	.	קבוצת גיל
99.1	25,699	243	99.00	25,769	255	0-9
94.3	39,790	2,263	93.8	35,283	2,183	10-19
87.3	36,041	4.581	89.5	19,747	3,851	20-29
88.3	40,892	4,791	76.9	29,155	6,748	30-39
91.6	30,652	2,564	79.6	21,1281	4,319	40-49
95.4	20,812	948	86.31	14,758	2,019	50-59
98.8	12,335	143	96.0	8,881	353	60-69
99.7	4,361	15	98.8	2,553	30	70-79
100.0	603	-	100.00	287	-	80 ומעלה
-	107	148	-	59	179	בלתי ידוע
92.6	211,292	15,696	87.4	157,610	19,937	בסך הכול

(*Wiadomości, 22 בדצמבר 1942)
*פרסום של הארכיון המחתרתי "עונג שבת"
מקור: דניאל בלטמן (עורך), גטו ורשה - סיפור עיתונאי, יד ושם, ירושלים 2002, עמ' 432-427.

לקריאה נוספת:
מחנות ריכוז
מחנות השמדה

באתר יד ושם:

מבחר חומרים בנושא המחנות הנאצים
מחנות ואתרי רצח מרכזיים

הערות שוליים:

1. בסוף נובמבר ובראשית דצמבר 1942 חיסלו הגרמנים כמה מחנות עבודה שפעלו באזור ורשה והעבירו את היהודים שהיו בהם לגטו. כמו כן חוסלה החווה החקלאית שהפעילו חברי החלוץ בצ'רניאקוב. הם הועברו לגטו ב-10 בדצמבר 1942. ראו: לוין, פנקסו של המורה מיהודיה, עמ' 157. ריכוזם של עובדי המחנות עורר בוורשה תהיות וחששות לגבי כוונות הגרמנים. ראו: רינגלבלום, יומן ורשימות, עמ' 436.
2. חזותם ומצבם הבריאותי של השבים ממחנות העבודה עוררו בגטו רושם מבהיל: לוין, פנקסו של המורה מיהודיה, עמ' 155.
3. מספנת מודלין, הסמוכה נובי דבור (Nowy Dwór), במחוז ורשה. הפועלים שעבדו בה היו יהודים תושבי הגטו.
4. בשיידלצה פעל מינואר 1941 ועד מרס 1943 מחנה לעבודות כפייה לכ-500 יהודים. הם הועסקו בעבודות הקשורות בסלילת מסילות ברזל שביצעה החברה הקבלנית רקמן. תנאי הקיום בו היו קשים במיוחד, ועם חיסולו באביב 1943 נרצחו כל עובדיו.
5. במחנה שליד קרצ'ב הועסקו כ-400 עובדי כפייה יהודים. המחנה חוסל בינואר 1943.
6. ראו: לוין, פנקסו של המורה מיהודיה, עמ' 161.
7. עיירה במחוז קיילצה, הסמוכה לקטוביצה. בראשית שנות העשרים חיו בה כ-4,200 יהודים. ב-5 בספטמבר 1942 נערכה בגטו האקציה הראשונה בה שולחו לבלז'ץ יותר מ-6,000 יהודים שהיו בגטו. קבוצות סלקטיביות של גברים הוצאו מהמשלוח ונלקחו למחנות עבודה.
8. בפיליצה, מחוז קיילצה, חיו בראשית שנות העשרים כ-1,800 יהודים. ב-5 בספטמבר החלה במקום אקציה שבה גורשו להשמדה בבלז'ץ כ-1,100 יהודים. כ-1,500 גברים יהודים נשלחו אז למחנות עבודה באזור שלזיה.
9. במייכוב, מחוז קיילצה, חיו לפני המלחמה כ-2,500 יהודים. ב-4 בספטמבר 1942 נערכה בגטו אקציה. רוב יהודי המקום צורפו ליהודים מעיירות סמוכות וגורשו לבלז'ץ. כ-800 צעירים שולחו למחנות עבודה. האירוע המתואר כאן מתייחס, כנראה, לרצח שבוצע בעיירה באמצע נובמבר 1942. כ-600 יהודים שניצלו בנפה בתקופת הגירושים בספטמבר 1942 הובאו למייכוב ונרצחו ביער סמוך.
10. על החיים בגטו בחודשים אוקטובר 1952– ינואר 1943 ראו: גוטמן, יהודי ורשה, עמ' 286-292; Sakowska, Ludzie z dzielniczy zamkniętej, pp. 206-214.
11. על אווירת העצבנות וחוסר המנוחה שהיתה מנת חלקם של היהודים שנורו בגטו ראו: לוין, פנקסו של המחורה מיהודיה, עמ' 141-142, 155.

	הדפסה
החומר במאגר זה הינו לשם שימוש פרטי ולשימושם של מורים ותלמידים לצרכים לימודיים בלבד. אין להפיץ, להעתיק, לשדר או לפרסם חומר כלשהו מתוך המאגר, ללא הסכמה מראש ובכתב של המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מטח) וכן של בעלי זכויות היוצרים השונים.
Ok Cancel