רודולף הס, מפקד מחנה ההשמדה אושוויץ נולד בבאדן באדן. מראשוני החברים במפלגה הנאצית. מדצמבר 1934 עד מאי 1938 מילא תפקידים שונים בהנהלת מחנה דכאו תחת פיקודו של תיאודור אייקה. במאי 1940 נשלח הס לאושוויץ, קיבל דרגת אוברשטורמבנפירר והיה המיסד הישיר, המארגן והמפקד של המחנה. מקיץ 1941 הכין הס את המחנה להשמדת המוני בני אדם ומינואר 1942 ניהל מבצע רצח של המוני בני אדם במתקני ההשמדה שבאושוויץ. קטע זה מתוך דין וחשבון על השמדת היהודים במחנה אושוויץ שחיבר הס בעת שנחקר בכלא קרקוב ב-1946.

בקיץ 1941, לא אוכל לציין כעת את התאריך המדויק, נקראתי פתאום אל הרייכספיהרר ס"ס [היינריך הימלר] לברלין, על ידי השלישות שלו במישרין. בניגוד למנהגו בדרך כלל, ללא נוכחות השליש, פתח ואמר לי בלשון זו בקירוב:

הפיהרר פקד על הפתרון הסופי של השאלה היהודית, ואנחנו הס"ס חייבים לבצע פקודה זו. מקומות ההשמדה הקיימים שבמזרח אין בכוחם לבצע את האקציות הגדולות הנלקחות בחשבון. לכן קבעתי לתכלית זו את אושוויץ (Auschwitz), ראשית בשל מצב התחבורה הטכני הנוח, ושנית משום שהתחום שייקבע לתכלית זו ניתן בנקל לבידוד ולהסוואה. למילוי משימה זו בחרתי תחילה מפקד עליון של הס"ס (höherer SS-Führer), אבל כדי למנוע סיבוכים שבסמכות, מתבלטת בחירה זו ועליך לבצע את המשימה. זו עבודה חמורה וקשה המחייבת התמסרות האדם כולו ללא התחשבות בקשיים הצפויים. דברים מפורטים יותר תשמע מפי שטוּרמבאנפיהרר אייכמן מן ה-RSHA [המשרד הראשי לביטחון הרייך] שיבוא אליך בקרוב. השלטונות הנוגעים בדבר יקבלו ממני הודעה בזמן המתאים. פקודה זו עליך לשמור בסוד מוחלט ואפילו מפני הממונים עליך. לאחר שיחתך עם אייכמן תמציא לי מיד את התכניות למתקנים המיועדים. היהודים הם אויביו הנצחיים של העם הגרמני וחובה היא להשמידם. את כל היהודים שבהישג ידנו יש עכשיו, בזמן המלחמה, להשמיד ללא יוצא מן הכלל. אם לא יעלה עתה בידנו להרוס את היסודות הביולוגיים של היהדות, ישמידו היהודים בבוא הזמן את העם הגרמני.

לאחר קבלת פקודה רבת משקל זו חזרתי מיד לאושוויץ, בלי שהתייצבתי במשרד הממונה עלי באוראניינבורג (Oranienburg). כעבור זמן קצר בא אייכמן אלי לאושוויץ. הוא הביאני בסוד התוכניות לאקציות בארצות השונות. את סדרן לא אוכל עוד לפרט בדיוק. לראשונה יבואו בחשבון בשביל אושוויץ יהודי שלזיה העילית והמזרחית, והחלקים הגובלים בגנראל-גוברנמן. בעת ובעונה אחת ובהמשך, בהתאם לנסיבות, יהודי גרמניה וצ'כיה, ואחר כך יהודי המערב: צרפת, בלגיה, הולנד. הוא מנה גם מספרים של המשלוחים הצפויים, אותם איני יכול למנות יותר. להלן אנחנו ביררנו את ביצוע ההשמדה. רק גז בא בחשבון, שכן סילוק ההמונים הצפויים בירייה הוא בלתי אפשרי ויהיה בו עומס רב מדי על אנשי הס"ס, החייבים לבצע זאת גם נוכח נשים וילדים.

אייכמן מסר לי גם על ההמתה בגזי פליטה של משאיות, כפי שבוצעה עד כה במזרח, אולם שיטה זו אינה באה בחשבון לגבי משלוחי ההמונים העומדים להגיע לאושוויץ. ההמתה בגז תחמוצת הפחמן על ידי מזלפים בחדרי רחצה, כדרך השמדת חולי רוח בכמה מקומות ברייך, מצריכה מבנים רבים מדי, והשגת הגז להשמדת המונים בעייתית מאוד. בשאלה זו לא באנו לידי שום הכרעה. אייכמן אמר, כי יתעניין בגז שקל להשיגו ושאינו מצריך שום מתקנים מיוחדים ויודיע לי לאחר מכן על הדבר. נסענו לשטח על מנת לקבוע את המקום המתאים. מצאנו אחוזת איכרים שבקצה הצפוני-מערבי של קטע בנייה III, בירקנאו (Birkenau) לעתיד. המקום היה מרוחק, מוגן כנגד הצצה על-ידי חורשות ומשוכות, ולא מרוחק מהרכבת. הגוויות עתידות היו להיקבר בבורות ארוכים ועמוקים שבאחו הסמוך. על שריפת [הגוויות] לא חשבנו באותו זמן. העלינו בחשבון, שבבניינים המצויים במקום, כשהם סגורים הרמטית, אפשר להמית בבת אחת כ-800 איש על-ידי גז מתאים. חישוב זה התאים גם לקיבול שלאחר כך. במועד פתיחת האקציות עוד לא יכול אייכמן לנקוב, משום שהכל היה עדיין בשלב של הכנה, והרייכספיהרר ס"ס טרם ציווה על ההתחלה.

אייכמן חזר לברלין כדי להודיע לריכספיהרר ס"ס על שיחתנו. כעבור ימים אחדים שלחתי אל הרייכספיהרר ס"ס בידי שליח תכנית מדוייקת של המקום ותיאור מדוייק של מערכת המיבנים. תשובה או החלטה בנידון לא קיבלתי אף פעם. כעבור זמן, באחד הימים, אמר לי אייכמן, שהרייכספיהרר ס"ס מסכים לתכנית...

לקריאה נוספת:
אושויץ
מעדותה של זורה אקרהאלט אוליבן על עבודתה במיון חפצי הקורבנות באושוויץ
מחנות השמדה

באתר יד ושם:
אלבום אושוויץ
מחנות ואתרי רצח מרכזיים
המוזיאון החדש – עולם המחנות