תיאור האירועים המתוארים בחוליות השרשרת (משמאל למטה) לפי הסדר:
חוליה מס' 1: הנסיעה למחנה המוות ארכה שמונה ימים והאסירים נדחסו לקרונות מסע כמו חיות. הקרונות, היו ארונות מתים גדולים על גלגלים.
חוליה מס' 2: שער המחנה שהוקף בשלוש גדרות תיל ומספר מגדלי שמירה.
חוליה מס' 3: מבני המגורים היו צפופים. חלונותיהם היו שבורים, לא היו מיטות וכינים נושאות טיפוס הסתובבו בכל מקום. לפני המבנים היו שדות עשב אותו אכלו האסירים.
חוליה מס' 4: תיאור מסדרי האסירים שבהן נתקבלו הפקודות היומיות, שהיו לעיתים קרובות מלוות באיומים בירייה בראש.
חוליה מס' 5: תיאור הצפיפות במהלך שנת הלילה בין הקרציות והכינים.
חוליה מס' 6: המתנה סבלנית בתור בתקווה לקבל קצת מיים לשתייה מהברז היחיד שרק דלף.
חוליה מס' 7: תיאור השומרים שנעזרו בכלבים בכדי להפחיד ולאמלל את האסירים.
חוליה מס' 8: תיאור שקי המספוא שנשאו האסירים אל מבנה העזר של המטבח. המנה היומית כללה 200 גרם לחם, ופעמיים מנת מספוא חם. בחודשי החורף נאסף שלג מהחצר והומס בכדי להכין את הארוחות במטבח.
חוליה מס' 9: לאחר כניעת הנאצים בסטלינגרד המצב במחנה הפך קל יותר. אוירה חדשה זו התירה למעט תרבות להתפתח במחנה. תקווה לשחרור החלה לפרוח בלב האסירים.
חוליה מס' 10: תיאור מצב האסירים בעקבות אכילת המספוא והמזון הירוד. האסירים שלא היו מסוגלים לעכל את המזון סבלו ממחלות מעיים קשות מסיבוכים בדרכי השתן.
חוליה מס' 11: בעקבות המזון הנגוע לקו חלק מהאסירים בשיתוק והתהלכו בתמיכת קביים, אחרים מתו מהמחלות. האסירים החליטו לשבות ולא לאכול את המספוא ובסופו של דבר הורשו לקבל חבילות מזון קטנות מקרובי משפחה.
חוליה מס' 12: עם נסיגת החזית הנאצית, נפתחו בהדרגה שערי מחנה ופניארקה. האסירים נשלחו למחנות אחרים ולבסוף שוחררו עם כיבוש רומניה על ידי הצבא האדום.
לקריאה נוספת:
טרנסניסטריה
מחנות ריכוז
מחנות השמדה
באתר יד ושם:
מחנות ואתרי רצח מרכזיים
המוזיאון החדש – עולם המחנות
חפצים נוספים בנושא המחנות הנאצים
