למחנה המעצר בקפריסין גורשו 39 אניות מעפילים וקרוב ל- 52,000 מעפילים, רובם ככולם אנשי 'שארית הפליטה'. רוב המעפילים במחנות בקפריסין היו ציבור צעיר יחסית (80% מהם היו בני 13-35) שהגיעו כחברים מאורגנים בתנועות נוער ציוניות, קיבוצי עליה ומפלגות, חדורי הכרה ציונית איתנה. הכרתם זו מצאה את ביטויה בעצם בחירתם לעלות לארץ בדרך הקשה של ההעפלה, ביודעם כי בכך הם נוטלים חלק פעיל במאבק על עליה חופשית ומדינה עברית, וכי בבוחרם בדרך זו הם צפויים להישלח לקפריסין ולחיות שם בתנאי מעצר ומחסור קשים זמן בלתי ידוע.
לקריאה נוספת:
גרוש קפריסין
על הקשיים בחיי היומיום של העקורים
מעדותו של אלעזר אדלר על יצר החיים במחנות העקורים
באתר יד ושם:
חפצים נוספים בנושא שארית הפליטה
מערך שיעור – "העולם אחרי אושוויץ" – מסעו של ניצול בחזרה לחיים
טקס – "היכן אוכל למצוא מקום שיהיה לי בית?" – כאב השחרור וחזרה לחיים
