היודנראט כמוסד הנהגה היה מצוי במלכוד מתמיד. הוראות הגרמנים הועברו ליודנראט והוא נשא באחריות למילוין. אולם היודנראטים נטלו על עצמם גם לשרת את צורכי הקהילות שנכלאו בתחומי הגטאות. השניות שהייתה גלומה בתפקידי היודנראט באה לידי ביטוי מעשי בניגודים שהלכו והחריפו בין התכתיבים הנאציים לבין ניסיונם של היודנראטים להקל על מצוקות היהודים ולדאוג ככל הניתן לצורכיהם.
23 בדצמבר 1940
האירועים והתקנות האחרונים גרמו למהפיכה יסודית בחיים היהודיים, והביאו לשורה של תמורות יסוד. הם חוללו שינוי יסודי גם באופי ובפעולה של הקהילה היהודית או המועצה היהודית. לפני המלחמה הייתה הקהילה מופקדת על תחום פעולה מוגבל למדי, שעיקרו ענייני דת וסעד…הקהילה קבלה עתה אופי אחר לגמרי של משרד למען יהודים, לכל העניינים הנוגעים לאוכלוסייה היהודית. עם יצירת הרבעים היהודיים (גטאות) אופי זה, ההולך ומתחזק, הפך בולט יותר. הקהילה אחראית לביצוע החובות שהטילו השלטונות על הציבור היהודי, ומאידך גיסא עליה להביע כלפי השלטונות את הצרכים של אותה אוכלוסייה עצמה. באופן כזה הפכה הקהילה לנציג יחיד ומתווך בין האוכלוסייה היהודית והשלטונות. לשם כך הוענקו לה זכויות וסמכויות מסוימות. הקהילה הייתה למוקד ראשי המרכז בתוכו את כל העניינים היהודיים השונים. זה נותן לה זכויות מסוימות. אך גם מטיל עליה חובות. שמירת האיזון בין הזכויות והחובות הוא תפקיד קשה אך חשוב, שבמילואו מותנים היחסים ההדדיים התקינים בין הקהילה והציבור.
לקריאה נוספת:
ורשה
יודנרט
אדם צ'רניאקוב
באתר יד ושם:
צילום בגטו ורשה (תערוכה מקוונת)
מקורות רשמיים נוספים בנושא גטו ובידוד
אנציקלופדיית הגטאות
