תולדוט אתר ההיסטוריה - ועדת פרומקין : מקרה נס

כאמור, תביעות אנשי המחלקה לתרבות כי האשמתם תיבדק מחדש – ותביעות חברי הכנסת השונים כי תוקם ועדת חקירה חדשה – כולן נענו בשלילה. מסקנות ועדת פרומקין קבעו במפורש את אחריות המחלקה לתרבות, ולמעשה את אחריותם של חוגי תנועת הפועלים, לכפייה אנטי-דתית על ילדי העולים. אולם למעשה לא חולל דו"ח ועדת פרומקין כל שינוי ממשי במדיניותם של מפא"י וההסתדרות בחינוך ילדי העולים, ולמעשה התכוונו להמשיך ולפעול בדרכים שהיו מקובלות עליהן עוד מימי היישוב. בעקבות דו"ח הוועדה הסתפקו בפיטורי כמה פקידים ותו לא. יעיד על כך מקרה נס-ציונה שלא אירע אמנם במחנות עולים, אך הוא מעיד על בעייתיות דומה:

ב- 4 ביולי 1950 התפרסם בעיתון הצופה מאמר שכותרתו 'מכתב המדבר בעד עצמו'. הובא מכתב רשמי של מועצת פועלי נס-ציונה בחתימת מזכיר המועצה בנוסח הבא: 'ח"נ, נודע לנו כי רשמת את ילדך לבית ספר של זרם אגודת ישראל (מזרחי). אנו מניחים כי עשית זאת מתוך טעות. ולכן הנך נדרש לבקש מיד אצל הפקיד הרושם במועצה המקומית את העברת ילדך לזרם העובדים. באם לא תעשה זאת מיד נראה את חברותך בהסתדרות כמפוקפקת.' מערכת הצופה הוסיפה: 'מכתב בנוסח זה נתקבל על ידי כמה עשרות מתושבי נס-ציונה. שלושה מכתבים כאלה על שלושה שמות שונים שמורים במערכת.' על מקרה זה, הדומה למקרים שהוזכרו בדו"ח פרומקין, נערך דיון בוועדה המרכזת של ההסתדרות: פ' לוביאניקר פתח את הדיון וקבע:

ההסתדרות קבעה את עמדתה ... [ה]מורכבת משני חלקים: מצד אחד לפתח את בית הספר מזרם העובדים, מצד שני לעשות את הדבר ללא כפיה שהיא, אם אדמיניסטרטיבית או מצפונית ... ואני חושב כי בדרך כלל אנו שומרים על הקו הזה. אבל אין כלל בלי יוצא מן הכלל, ובין מאות העובדים המטפלים בסוגיה זו יש כנראה פה ושם חסיד שוטה החושב, שאם הוא יכבוש עוד כמה ילדים לזרם העובדים, זה יציל את ההסתדרות.

פ' בנדורי ממפ"ם המשיך באותו קו: 'כל לחץ באשר לבחירת הזרם הוא אנטי-מוסרי ... אולם מצטער אני שבפינות ובשטחים שונים ... קיים מעין "קשר של רמזים". זהו הרגל הנעשה טבע.' א' שריד סיפר כי שוחח עם כותב המכתב מנס-ציונה ו'הוא נדהם ממש כאשר אמרתי לו שהיה זה משגה חמור מצדו'. חסקין אמר: 'ההסתדרות המכבדת את עצמה ואינה רוצה להישאר רמאית בעיני אחרים חייבת להגיב על מכתבים כגון אלה.' אולם יוצא דופן ובוטה בדיון היה יוחנן כהן, נציג העובד-הציוני, אשר טען:

אני חייב לומר לחברים, שהמציאות חמורה פי כמה ממקרה נס-ציונה ... יש עובדות לעשרות של כפייה מצפונית ולחץ כלכלי על חברי ההסתדרות בשטח החינוך ... יש בידי עובדות לא מעט המוכיחות, שמזכירי מועצות פועלים ומזכירי לשכות עבודה עושים מלאכת כפייה מצפונית בקשר לרישום לזרם העובדים. ואני רוצה לשאול את החברים, שאני מאמין בכנות הזדעזעותם ובכנות רצונם לשמור על טוהר החיים בהסתדרות, אם הם רוצים להסתפק במשפט סמלי כדי לצאת ידי חובה, או רוצים לעקור מן השורש הופעות של 'בלקניזציה' בחיינו הציבוריים?

פ' לוביאניקר סיכם את הדיון בהחלטה על גילוי דעת ועל 'כינוס חברינו במחלקת החינוך ובמחלקה לארגון יחד עם החברים במועצות הפועלים לשם הסברת העניין'. בתשובה לתביעת י' כהן 'לא להסתפק באזהרה לעתיד לבוא, אלא להודיע שייחקרו גם המקרים שקרו עד עכשיו' השיב לוביאניקר: 'כל מקרה שיובא לידיעת הוועד הפועל יימסר לחקירה ולהוצאת מסקנות לוועדת הביקורת.'¹³¹ לא ידוע לי על עריכת חקירות שכאלה.

'מקרה נס-ציונה' מוסיף עוד ראיה כתובה על כפייה אנטי-דתית מצד בעל תפקיד מקומי בכיר בהסתדרות. כיוון שאנו עוסקים בנושא שהיו לגביו עשרות רבות של עדויות בעל פה, אך יש מעט מאוד עדויות בכתב, יש במקרה זה כדי להוסיף על טיעונינו הכלליים. לדעתנו, הדיון בוועדה המרכזת של ההסתדרות, שנערך אחרי פרסום מסקנות ועדת פרומקין, מעיד על כך שלא היתה כוונה מוחלטת מצד חוגי ההסתדרות לחסל את הכפייה החינוכית האנטי-דתית. דברי נציג העובד-הציוני בוועדה המרכזת, אשר התריע על עשרות מקרים דומים, בלטו בחריפותם, ואיש לא קרא להתאמץ ולחקרם עד תום.¹³²

הערות שוליים:

ישיבת הוועדה המרכזת של ההסתדרות מיום 6 ביולי 1950.
חודשים אחדים מאוחר יותר יצא ד' בן-גוריון בתקיפות נגד מעשי האונס והכפייה האנטי-דתית שביצעו חברי מפלגתו. בדיון בישיבת הוועדה המדינית של מפא"י אמר: 'אם זוהי עובדה [שנותנים לילדים דתיים חינוך חופשי – צ"צ], ויש לי רושם שזוהי עובדה במקומות רבים ... זהו עוול ומשגה פוליטי חמור ... לי יש חשש שזה לא מתוך הכרה מעמדית [שרוב ילדי העולים נרשמים לזרם-העובדים – צ"צ]. ויש בענין זה מקרים רבים של מעשה אונס ... אני חושב שבמקומות רבים חברינו משתמשים במעשי אונס באימוים [צריך להיות: איומים – צ"צ] של עבודה ובאיומים של התישבות, ונרשמים. אני יודע מקרים כאלה כי חברים ספרו לי שעשו זאת. חברים טובים, ישרים והגונים ומסורים מאוד, אנשי התישבות, שעשו זאת מתוך נאמנות ... גם אחרים משתמשים במעשי אונס, אבל לא איכפת לי, כי מאחרים צריך למנוע את זאת בכוח, ואצל חברינו אין צורך למנוע זאת בכוח, אלא בכוח פנימי. לא צריך לעשות זאת, שמשתמשים בשלטון הכלכלי במקום שהוא ישנו ואני אומר, כי השלטון הזה ילקח מאתנו אם נשתמש בו כך ... זה לפי דעתי ענין חמור למדינת ישראל, מפני שאם כבר בראשיתה היא תשען על חמס – וזה חמס – נצול חולשה של אדם – זה בכל אופן אם לא יחריב את מדינת ישראל הרי יהרוס את האפשרות של הגמוניה של פועלי ארץ ישראל במדינה' (הוועדה המדינית של מפא"י, 31.12.50, ארכיון בית ברל).