תולדוט אתר ההיסטוריה - העלוים - אדוניה של סוריה

בשלהי שנות השלושים החליטו העלוים לקשור את גורלם עם גורלה של המדינה הסורית. לכך הביאו הפיתוי שהציבה בפני העלוים האפשרות להשתלב במדינה הסורית (בעיקר האפשרות למוביליות חברתית וכלכלית לצעירי העדה) לצד העדר אופציה בדלנית ממשית בשל העדר גיבוי מערבי, העדר בסיס אידיאולוגי, מחסור בתשתית כלכלית לישות בדלנית ב"חבל העלוים", ולבסוף, הפירוד והפיצול ששררו בקרב בני העדה. דרכם של בני העדה צלחה בידם. הם הפכו חלק אינטגרלי של המדינה הסורית, ובסופו של דבר הצליחו להשתלט עליה ולהפוך לגרעין הקשה המקיים בה שלטון מרכזי יציב. העלוים העניקו, איפוא, לסוריה יציבות פוליטית שבחסותה הפכה זו ממדינה חלשה וחסרת יציבות למעצמה אזורית.

מבט על סוריה של אמצע שנת 1997 מעלה כי אחיזתם של העלוים בה איתנה ויציבה. המשטר הסורי בהנהגתו של הנשיא אסד מפגין יציבות יחסית, לכידותה הפנימית של העדה העלוית מוסיפה להישמר וכך גם בריתם של העלוים עם מרכיבים אחרים בחברה הסורית. נראה כי העלוים חשים תחושה אותנטית של הזדהות ונאמנות למדינה הסורית ורואים בהשתלבות בה דרך פעולה מועדפת ואולי אף יחידה.

האפשרות כי העדה העלוית תאמץ מחדש, ולו בלית ברירה, אופציה בדלנית נראית לפיכך קלושה וספקולטיבית. ואולם תהליך שילובה של העדה הגביר את העוינות והאנטיגוניזם של רבים בסוריה כלפיה. הוא הביא עימו לשינוי פניה של העדה העלוית ושל אזור מגוריה – "חבל העלוים". זו הפכה עדה מגובשת ומלוכדת יותר ובעיקר בעלת מנהיגות אפקטיבית. ואכן, כאשר נשאל ראש עיריית קרדאחה על ידי פטריק סיל, שראיין אותו לצורך כתיבת ספרו הביוגרפי על אסד, על תחושת הנאמנות הבסיסית שלו, הוא העלה על נס את מחויבותו ומחויבות בני עירו לסוריה ולרעיון האחדות הערבית: "אין לנו שבטים או משפחות, כולנו כאן חברים במשפחת הבעת' תחת הנהגתו של חאפז אל-אסד". אולם משהקשה עליו סיל, הודה ראש העיר בזיקתם של תושבי העיר לכלביה, שבטו של הנשיא אסד, היינו, למטה השבטי בעדה, המהווה עדיין את בסיס הנאמנות הראשוני והחשוב ביותר עבורם.³⁴

מכאן עולה, כי בתהליך שילובם של העלוים בסוריה ועלייתם בה לגדולה טמון לכאורה ובאופן פרדוקסלי איום אפשרי על מעמדם של העלוים במדינה. זאת, אם הסונים ישובו ויתפסו בה את השלטון. העלוים חצו, איפוא, את הרוביקון בדרכם להשתלב במדינה הסורית. הם הותירו מאחוריהם מקצת מן הגשרים שלמים ואף בנו גשרים חדשים שביסודם האיבה שמעורר שלטונם בסוריה, כמו גם הלכידות העדתית שעליה מבוסס שלטונם זה. כך או אחרת, אם יאבדו העלוים את מעמדם בסוריה, או אף אם תשוב האופציה הבדלנית ותעלה על סדר יומה של עדה זו למרות הסבירות הנמוכה שכך יקרה, הרי שיהיה בכך, באופן פרדוקסלי, משום סגירת מעגל, היינו, סיום של דרך ארוכה שהובילה את העלוים מ"חבל העלוים" אל חיקה של המדינה הסורית, ואשר עשויה בעתיד להובילם בכיוון ההפוך. מה יהיה במקרה כזה עתידה של המדינה הסורית? על כך עדיין מוקדם להשיב, אך בלא ההגמוניה העלוית תהיה זו מדינה שונה מן המוכרת לנו כיום.

הערות שוליים:
34. סיל (לעיל, הערה 2), עמ' 9.